שליח שנשלח להפריש תרומות ומעשרות מענבים יין

השאלה: נתבקשתי מבחור לתרום עבורו מעט ענבים שליקט (ברשות) אחרי הפרשה וזיכוי אג"ק ללוי ולעני התברר שבכוונתו לעשות מהמעט הזה יין. וזה אסור, ואף דיע' גזרו חכמים, מפני טורח כהן. עי' רמב"ם תרומות ה,יח, (ונחלקו ז"ל אם לא חל כלל או תרומה ויחזור ויתרום, עי' ד"א) 1. האם בטלה השליחות, שאילו היה יודע לא היה רוצה לתרום בעבירה 2. אם לא, האם גזרו חכמים גם בשוגג, כמו הכא 3. בד"א תרומות ה,קפז פסק כד' הר"ש שמועילה הסכמת כהן לתת לו ענבים במקום יין. ומסתבר שה"ה לוי ועני. ויש לשאול אם מועילה הסכמת למפרע, אחרי שכבר הפריש מהענבים, או שצריך לקבל רשות קודם ההפרשה, אבל כל שתרם לפני הסכמתם מיד חל קנס חכמים 4. האם יש צד שאם ימלך עליהם הבחור כעת לאכילה תחול התרומה, או כיון שבשעה שתרם גזרו חכמים, תו לא פקע

התשובה

הרב אהוד אחיטוב | כ"ז אב תשפ"א 13:29

ב"ה כ"ז מנחם-אב ה'תשפ"א


שלום וברכה וכל טוב

הנידון: שליח שנשלח להפריש תרומות ומעשרות מענבים יין


בתשובה לשאלותיך:

  • א. בנוגע לשאלתך הראשונה אם ההפרשה תקפה אפילו שלא ידעת שהם מיועדים ליין, ההפרשה תקפה כי עשית את כל השליחות על בוריה.
  • ב. חז"ל גזרו כן אף בהפרשה בשוגג לפני גמר המלאכה בענבים וזיתים - כי כל ההלכות המיוחדות לזיתים וענבים בנוגע להפרשה לפני גמר מלאכה, נובעות מחששות מסוימים שקיימים גם בשוגג (גזל השבט, גדר מי חטאת) ומשום כך לא חילקו בהם חכמים בין שוגג למזיד, ולכן אף בשוגג הדין צריך להפריש פעם נוספת. וכן כתב הדרך אמונה בשם החזו"א לגבי כל ההפרשות הבעייתיות של הפרשה מזיתים על שמן וכדו'.
  • ג. לשאלתך, האם מועילה הסכמת כהן להפריש מהענבים. הנידון של הסמכת הכהן אינו שייך למקרה הנידון בשאלתך. כי דיון זה נאמר רק כאשר החשש הוא גזל השבט או טורח הכהן שנידון אכן לגבי מקרה אחר של הפרשה משיבולים על חטים זיתים על שמן וענבים על יין, שלגביהם פסק הרמב"ם (הלכות תרומות פרק ה הלכה יח), שאין ההפרשה חלה, וז"ל:
  • "אין תורמין שבלים על החיטים, וזיתים על שמן, וענבים על יין, ואם תרם אינה תרומה גזירה שמא יטריח הכהן לדרוך ולכתוש".
  • הנידון הוא כאשר אדם הפריש תרומה מזיתים כדי לתקן שמן זית טבל, וסיבת האיסור הוא "גזירה שמא יטריח את הכהן". ושם אכן יש דיון מה קורה בזמן הזה, ואין כאן המקום לדון בשאלה זו למעשה, כי זה לא המקרה שקרה לך.
  • לעומת זאת, המקרה שאירע לך הוא הפרשה "מענבים על ענבים" שהיו מיועדים ליין, והוא נידון בירושלמי (תרומות פ"א ה"ה): "זיתין על זיתין והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום", כשבהמשך דבריו מבאר הירושלמי שטעם הגזירה הוא משום קנס כדי שלא יעשו זאת לכתחילה במטרה להימנע מהצורך לשמור את כל הענבים בטהרה עד עשיית היין או את הזיתים בטהרה עד עשיית השמן, כי הם ישמרו בטהרה רק את הענבים או הזיתים המיועדים לתרומה. אך עכ"פ במקרה זה תרומתו תרומה לכולי עלמא, אך יחזור ויתרום, וממילא אין כאן משמעות להסכמת הכהן.
  • אמנם הרש"ס (ירושלמי שם) כתב שיש להקל בזמן הזה שאין לנו דיני טומאה וטהרה, אך דעת הכפתור ופרח (פרק כ דף תנ ע"ב במהדורת לונץ) היא שאין להקל אף בזמננו. וכיוון שהדבר שנוי במחלוקת אנו פוסקים אנו פוסקים למעשה, שאם אדם הפריש תרומות ומעשרות מענבים שרצה להכין מהם יין (בין אם ענבי יין או ענבי מאכל שרצה להכין מהם יין) שצריך להפריש פעם נוספת בלי ברכה.
  • ד. לשאלתך האם עכשיו הוא יחליט שהוא רוצה לאכול מהם וכך כביכול להפקיע ממנו את חיוב ההפרשה הנוספת? התשובה היא שאין כן הדבר. כי אין הוא יכול לשנות את דעתו ולהחליט שהוא רוצה לאכול אותם לאחר ההפרשה, כי כיוון שההפרשה לא נעשתה כדין חלה עליו חובת הפרשה פעם נוספת. כמו במקרה ההפוך שהוא הפריש ענבים לצורך אכילה ותכנן לאכול אותם ושינה דעתו ליין, שאינו צריך להפריש פעם נוספת, כי בשעת ההפרשה היא נעשתה בזמן שניתן להפריש.

  • בברכת התורה והארץ
  • אהוד אחיטוב
toraland whatsapp