מהם שלושת הקריטריונים על פיהם מסווגים מינים של צמחים לעניין כלאים, והאם ניתן להסתמך על ההגדרות הבוטניות לעניין זה?

השאלה:

בס''ד א. מהם שלושת הקריטריונים על פיהם מסווגים מינים של צמחים לעניין כלאים? ב. עפ''י אלו קריטריונים מסווגים מינים של צמחים בעידן המודרני בכלאים? בברכה שרון חמו

התשובה

רבני מכון התורה והארץ | י"ד אייר תשע"ח 10:17

שלום

הגדרת המין לעניין הלכות כלאים הם הגדרות הלכתיות ולא דווקא תואמות את ההגדרות הבוטיניות . ולכן יתכן מאוד שבהגדרה בבוטנית יחשבו שני מיני פירות  כמין אחד אך בהגדרת ההלכתיות יחשבו שני מינים ויחול עליהם דיני כלאים.

להלן הסבר בנושא, מספר "הלכות הארץ" בהוצאת המכון (הלכות כלאים פרק ב): 

א. הגדרת המין בהלכה אינה תואמת את ההגדרה הבוטנית, ולכן לעניין הלכות כלאיים יש לסווג את המינים לפי ההגדרות ההלכתיות.

ב. יש שלושה קריטריונים הקובעים את המין בהלכה: מראה הפרי, מראה העלים, טעם הפרי.

ג. שני צמחים שדומים במראה הפרי או[1] במראה העלים נחשבים מין אחד, ובלבד שגם הטעם של הפירות יהיה דומה.[2]

ד. מותר לערב שני זנים שונים של מין אחד אם הם מוגדרים כמין אחד עפ"י ההלכה, גם אם הצמחים שונים קצת בגודלם או בצבעם, למשל: מותר לזרוע פלפל אדום בסמוך לפלפל ירוק, וכן צנון בסמוך לצנונית.[3]

ה. גם שני צמחים שמוגדרים כשני מינים[4] עפ"י ההגדרות המקובלות בעולם (הגדרות מדעיות) יכולים להיחשב כמין אחד בהלכות כלאיים, כאשר הם דומים מאוד בצורתם (כמפורט לעיל), שכן 'מראית העין' הוא כלל יסודי בהלכות כלאיים, וכיוון שלא נראה עירוב של מינים – אין כאן כלאיים.[5]

ו. אם אדם מסופק לגבי צמחים שונים אם הם מוגדרים כמין אחד אם לאו, יש לשאול את הרב, שכן יש מערכת שלמה של שיקולים והגדרות שיש להביא בחשבון בקביעת המין.[6]

ז. לגבי הצירופים של כנות-רוכבים המותרים והאסורים לצורך הרכבת עצי פרי, ראה להלן נספח ג'.


[1] רמב"ם, הל' כלאיים פ"ג ה"ד. ואמנם הר"ש, כלאיים פ"א מ"ה סובר שצריך את שלושת הקריטריונים לחומרה כדי שייחשב מין אחד, והרב קוק זצ"ל כתב בס' עץ הדר השלם, עמ' קלו, שייתכן שיש לחשוש לדעת הר"ש, אך בשו"ת משפט כהן, סי' כה, לא חשש לכך למעשה.

[2] בלשון הרמב"ם, הל' כלאיים פ"ג ה"ו: 'הרי אלו כלאים הואיל וטעם פרי זה רחוק מטעם פרי זה ביותר'.

[3] חזו"א, דיני כלאיים, כלאי זרעים אות כא.

[4] הפוסקים הזכירו כמה אפיונים להגדרת המין: יש אומרים שהוא נקבע עפ"י מכלול של תכונות וקריטריונים, כגון צורת הגידול וטבעו: עי' משפט כהן, סי' כה; חזו"א, כלאיים סי' ג ס"ק א; חוקות הארץ, עמ' 168 והערה 10. ויש אומרים שהטעם מגדיר את המין: עי' ארץ חמדה, עמ' מ; ס' חוקות הארץ, עמ' 170 והערה 18.

[5] רמב"ם, הל' כלאיים פ"ה ה"ה; משפט כהן, סי' כד אות מד טור 2; חזו"א, כלאיים סי' ג ס"ק א ד"ה כלאים; חוקות הארץ ,עמ' 169, הערה 11.

[6] חזון איש, כלאיים סי' ג ס"ק ו ד"ה נראה; ע"ע בס' חוקות הארץ, עמ' 145–176, לגבי מכלול השיקולים וההגדרות לקביעת המין.

toraland whatsapp