מקבץ שאלות הלכות כלאי זרעים

השאלה:

שלום וברכה, קוראים לי אשר ואני אגרונום במשק לגידול ירקות ונתקל בהרבה שאלות בענייני כלאיים. א. קראתי את מאמרו של הרב "שיעורי הרחקה בכלאי ירקות בגינה" בו הרב לא הכריעה במחלוקת הרב ישראלי והחזו"א לגבי שתי שורות ארוכות מ-6 טפחים במינים לא מתפשטים, כיצד אם כן לנהוג בפועל? בהנחה והרב אומר לנהוג כחזו"א האם ניתן לסמוך על מידות הגר"ח נאה כך שבפועל שיעור ההרחקה יהיה כ-12 ס"מ? ב. באופן כללי האם איסור זריעת כלאיים תלוי בזמן ההצצה של הצמחים? כך למשל אם אזרע שני מינים בזמנים שונים או אפילו אותו הזמן כאשר אחד מציץ מוקדם והשני מאוחר, אם מתוכנן לקצור את המין המקדים לפני הצצת המין המאחר האם יש שוני מבחינת איסור הזריעה? ג. יש לנו תאילנדים במשק, האם עליי למנוע מהם זריעת כלאיים? האם יש הבדל במקרה בו אני מורה להם ישירות על זריעה צמודה של שני מינים לבין אם הם עושים זאת שלא על פי הוראתי המפורשת (הם עובדים למעשה עצמאית הרבה מהזמן ואם אומר להם לזרוע חלקה מסוימת בשני מינים שונים הם בפועל יזרעו כך שזה יהיה כלאיים)? ד. מגשי הנבטה- מגשים עם כ-200 חורים לזריעה, כל חור מופרד מהשני ע"י פלסטיק / קלקר וגודלם כ-1.5 ס"מ* 1.5 ס"מ, האם מותר לזרועה בהם מינים שונים? ה. האם מיני הדלעות השונים הם כלאיים (נאפולי/ ערמונים ועוד)? האם יש כלל אצבע למה הם כלאיים- מינים שונים/ סוגים שונים? ו. ישנה חממה בה מגדלים תותים על גבי אזור בו בעבר גדל תרד. מבין התותים צומח תרד. בדילול עשבים מפרידים את התרד בשביל למכור אותו. בפועל יוצא ש"ניחא ליה" בתרד שכן מוכרים אותו אבל לא מכוונים מראש לדלל רק אחרי שהתרד צמח אלא אם במקרה בזמן הדילול יש תרד יפרידו אותו למכירה. האם זהו מצב בעייתי? ז. שדה משרי- אם יש שביל מעבר ניכר בין שתי חלקות אך הוא אינו 2 אמות על 2 אמות, האם זה נחשב הרחקה טובה? תודה רבה!!!

התשובה

רבני מכון התורה והארץ | כ"ח שבט תשע"ט 11:10

שלום 

ישר כח ולהלן תשובות לשאלותך:


א. הואיל והרחקה מדאורייתא בירקות הוא טפח  (רמב"ם כלאים פ"ג הלכה י) ואי  הרחקה כגדרי חז"ל כל שהוא יותר מטפח הוא איסור דרבנן, המנהג להקל בדעת החזו"א וניתן אף לאמוד ע"פ דעת הגר"ח נאה 12 ס"מ.


ב. בספר חוקות הארץ (הלכות כ לאים בהוצרת  המכון)פ"א הלכה א אות ו התבאר שיש אסור כבר משעת הזריעה לכדלהן:

יש אומרים שחיוב מלקות בכלאים הוא על שעת הזריעה, ואפילו שהצמח לא ישריש[1]. אולם הנוטע בכוונה לעקרו קודם קליטה[2] אסור מדרבנן[3].

לדעה זו יש מי שאומר שגם הקליטה היא איסור ולכן אם התרו בו שנית בין זריעה לקליטה עובר על שני לאוים[4], ויש חולקים וסוברים שעובר רק על הזריעה ואין איסור בקליטה[5].

יש מי שאומר שחיוב כלאים הוא רק לאחר שעת השרשה[6].


[1] . תוספות (חולין קכ ע"ב ד"ה היכא, ועיין  הגרצ"פ פרנק זצ"ל, כרם ציון ח, שו"ת זרעים ח"ב סי'  כד ד"ה והלום שדחה את הראיה), ראב"ן (שו"ת סי' נג), חינוך (מצוה תקמח), מנ"ח (מצוה רצח אות יד, מצוה רמה אות כ במסקנתו), מראה הפנים (כלאים פ"א ה"ט ד"ה זרע), תפארת ישראל (בתי כלאים סי' מג), אגלי טל (זורע אות ח ס"ק ו-ז), תורת הארץ (פ"ו אות יא, פ"י אות יא), חזו"א (כלאים סי' ב ס"ק ד ד"ה נראה, סי' ה ס"ק טו ד"ה ומיהו, שביעית סי' כ ס"ק ה ד"ה ואפשר).

הגרש"ז אויערבך זצ"ל (כתר תורה, רדומסק תמוז תשנ"ה) העלה סברא שאם חזר הזורע וליקט הרי מתחייב משעת הזריעה, אולם אם הזרע ניתן במקום שלא נקלט, הרי זה כזורע במקום שלא ראוי לצמיחה, ואיננו חייב.

הצפנת פענח (פ"א ה"א) סייג דין זה רק במקרה שהיה מין זרוע תחילה וכעת זורע מין אחר.

[2] . הגרש"ז אויערבך זצ"ל (כתר תורה, רדומסק תמוז תשנ"ה) העלה שהזמן הקובע איננו הקליטה אלא קודם צאת העלים מעל פני הארץ.

[3] . זריעה כזו היא כעומדת להתפזר, חזו"א (כלאים סי' ב ס"ק ד ד"ה נראה), בארץ חמדה (עמ' קנט הוצאת מורשת, עמ' יט הוצאת מוסה"ק) סובר שרק הזורע על מנת לעקרו פטור מד"ת ואסור מדרבנן, אולם הזורע  על מנת לעשות גדר חייב מדין תורה שהרי בשעת הזריעה חייב מיד, ומה בכך שאחר כך יחלקם בגדר.

(בענין הזורע על מנת להתלמד עיין לקמן פ"ג הי"ז, חזו"א כלאים סי' ב ס"ק ד ד"ה נראה, סי' ה ס"ק טו ד"ה ומיהו, שביעית סי' כ ס"ק ה ד"ה ואפשר).

[4] . מנ"ח (מצוה רצח אות טו).

[5] . תורת הארץ (פ"י אות יא), הגרש"ז אויערבך זצ"ל (כתר תורה, רדומסק תמוז תשנ"ה).

[6] . ישועות מלכו (פ"א ה"א ד"ה אמנם, ותו) ועיין בכס"מ (פ"א ה"ג). צפנת פענח (פ"א ה"א) רק בזריעת שני הזרעים כאחד ולוקה משום מקיים כלאים על ידי מעשה ולא משום זורע כלאים, עמק המלך (לגר"י אורנשטיין סי' א).

בספר תוצאות חיים (סי' ח עמ' מג) כתב שבעציץ שאינו נקוב לכו"ע אינו אסור עד שתהא השרשה ואם ליקט קודם שנשרש לא עשה אפילו איסור דרבנן (ועיין הר צבי זרעים ח"ב סי' כד עמ' נט), ועיין משנה אחרונה (עוקצין פ"ב מ"י ד"ה מלאהו).


ג. אסור לבקש מגוי שיזרע כלאים עבור יהודי בקרקע השייכת ליהודי, אבל מותר לבקש מן הגוי שיזרע כלאים בקרקע השייכת לגוי - עבור יהודי[1]. מ"מ כלאים שנזרעו על ידי גוי בקרקע ישראל, ג"כ אסור לקיים[2].

[1]. רמב"ם (פ"א ה"ג), ע"פ כסף משנה ומהרי"ק שם, שו"ע (יו"ד סי' רצז סעי' ב). ארץ חמדה(ספר ב הלכות כלאים מדור א פרק יט).

[2]. תוס' (ב"ק פא ע"א ד"ה אין), ישועות מלכו (פ"א ה"ג ד"ה ואסור), אמנם בפרישה (רצו ס"ק יב) כתב שאם גוי זרע כלאים בשדה ישראל אין איסור קיום, אך ארץ חמדה (ספר ב הלכות כלאים מדור ה פרק ז) כתב שאין זה נראה כלל, שהרי אין זה גרוע מצמחו מאיליהם שמחוייב לעוקרם. 


ד. בחוברת אמונת עתיך 54 עמ' 23  יש מאמר שכתב הרב יהודה עמיחי בנושא 'כלאים בהנבטת משתלה' והתיר במספר צירופים הלכתיים נוספים את נבטת מינים שונים במגשי הנבטה להחשיב  כל חור כעציץ ואין כאן זריעה במקום אחד  (אם המגשים ג"כ לא מונחים ע"ג קרקע אלא שולחנות וכן בתוך בית או חממה )  


ה. הגדרת המין נקבע לא ע"פ הגדרה הבוטנית אלא ע"פ הגדרת חז"ל שצורת הפרי וצורת העלה דומה וכן טעמם דומה (רבמ"ם הלכות כלאים פרק ג)


ו. יש בדבר קיום כלאיים וכל פעם שמשקים או מטפלים בשטח הגידול עוברים על איסור קיום כלאיים. ולכן יש יש חובת עקירה מידית ולא להמתין עד שיגדל עוד.  מ"מ כל הנעקר מן התרד או מן התותים מותר באכילה ובהנאה (שרק כלאי הכרם אסורים באכילה ובהנאה) 


ז. דרך – אפילו דרך היחיד- קבועה[1] , ורוחבה ד' אמות, אבל שביל שהוא פחות משיעור זה, אפילו הוא של רבים אינו נחשב הפסק[2].

[1] שו"ת באהלה של תורה (זרעים ב סי' כו אות ד)

[2]  משנה (כלאים פ"ב מ"ח), רמב"ם (כלאים פ"ג הלכה טו), ארץ חמדה (ח"ב הלכות כלאים מ"ו פי"ד עמ' צד)

toraland whatsapp