ביכורים בשנת השמיטה

התשובה

בס"ד
שלום וברכת ד'

נחלקו בכך רש"י והאור החיים הקדוש.

האור החיים (דברים כו ג) כתב: "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלקיך נותן לך – לפי ששייר ד' לו חלק בארץ והוא שנת השמיטה, דכתיב ובשנה השביעית וגו' שבת לד', לזה בא דברו הטוב שאינו מצווה אלא על זמן הנתינה לך שהם ו' שנים, אבל שנת השמיטה אין בה הבאת ביכורים לפי שאינם שלו אלא מופקרת לכל".

וכבר תמהו רבים כיצד זה לא הזכיר אור החיים את דברי רש"י (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך - אף השביעית חייבת בבכורים, לכך נאמר אף כאן בכורי אדמתך. כיצד, אדם נכנס לתוך שדהו, ורואה תאנה שבכרה, כורך עליה גמי לסימן ומקדישה. ואין בכורים אלא משבעת המינין האמורין במקרא (דברים ח ח) ארץ חטה ושעורה וגו'".

על דברי רש"י אלו כתב המהר"ל (גור אריה): "בודאי טעות סופר הוא , דאיך שייך דיהיה השביעית חייב בביכורים שאיך קורא אני כאן ועתה הנה הבאתי ראשית פרי האדמה אשר נתת לי, דהא לא לו נתן ואיך שייך שחייב ביכורים".

הרא"ם כתב שברוב נוסחאות רש"י אמנם נכתב שיש להביא ביכורים בשביעית אולם במקצת נוסחאות דבר זה הושמט. הרא"ם הסביר כיצד נוצרה הטעות שחייבה להביא ביכורים בשנת השביעית, וכתב שכיון ובפסוקים הקודמים באותה פרשה (שמות כג) המכילתא ריבתה שיש חובה אף בשביעית. והובאו הדברים ברש"י על התורה.

(יב) וביום השביעי תשבת - אף בשנה השביעית לא תעקר שבת בראשית ממקומה, שלא תאמר הואיל וכל השנה קרויה שבת, לא תנהג בה שבת בראשית:
(יז) שלש פעמים וגו' - לפי שהענין מדבר בשביעית הוצרך לומר שלא יסתרסו רגלים ממקומן:

לכן חשבו שגם לענין ביכורים יביאו בשביעית. אולם להלכה פטור מביכורים בשביעית.

שבת שלום
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון