התשובה
בס"ד
שלום וברכה
הרמב"ם הזכיר דין זה רק במתנות כהונה ולא הזכיר זה בתרומות ומעשרות משמע שאין לעשות כן בתרומות ומעשרות ובודאי לא במעשר עני, ובייחוד המהרי"ט הרבה לשאול על צורה זו של להחליף את המעשר עני בכסף. בודאי שראוי לתת את הפירות עצמם לעניים, ובייחוד שיש דרכים של מכירי עניים, והרמב"ם כתב שאין עיר שאין בה עניים ואין עיר שאין בה גבאי צדקה. על כן אין ראוי לעשות דרך זאת אלא או לתת מיד לעניים או לחתום על הסכם מראש עם העניים כמבואר בגמ' גיטין ל ע"א.
אמנם מי שהפריש מעשר עני ועדיין לא נתן לעניים יכול לאכול מהפירות, אבל כשיש עניים בפנינו (וזה המצב לעניין עניים) יש לתת את הפירות עצמם לעניים, ואם אין עניים יעשה הסכם של מכירי עניים ובכך הפירות יעברו לעני.
יש להעיר שגם במקום שאמרו שאפשר להמיר במעות זה רק לפני אכילת מעשר עני אבל אי אפשר לאכול את הפירות ולאחר מכן להגדיר חוב, לאחר אכילת הפירות כבר אין מעשר עני בעולם.
לגבי הנידון שיש לך מעות מעשר עני יש לתת אותם לעניים אבל אין חובה כעת לתת לו אוכל, מכיוון שאין זה כמעשר שני שפודים אותו וכשמעלים לירושלים צריך לחזור ולקנות אוכל, כאן אין למעות אלו רק דין של כספי עניים.
הגדרת העני הוא שאין לו פרנסה קבועה בכל חודש וכן מי שיש לו עבודה קבועה אבל איננו מגיע לשכר מינימום.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
