העברת עץ מעציץ שאינו נקוב לקרקע

התשובה

שלום רב, 

א. אין לסמוך על משתלת גמזו בעניין ערלה. הקונה משם צריך למנות שנות ערלה מחדש, שכן לרוב הם מניחים את השתילים על יריעה של פלסטיק וטוענים שהם סומכים על רב שהתיר להם. אך כאמור למעשה אין לסמוך על כך ובכל מקרה שיש יריעה מנתקת – יש למנות שנות ערלה מחדש.

ב. לגבי השאלה הספציפית ששאלת, אם השתיל היה במשתלה בשק של פלריג וזה עמד גם על יריעה של פלריג נחשב נטוע באדמה. אם הוא עמד על יריעה של פלסטיק, נחשב כאינו נטוע ומנין השנים אינו רלוונטי למניין שנות ערלה. כשהעברת אותו לאדנית גדולה  9 מ' שיש בתוכה יריעת פלסטיק יש להסתפק איך להתייחס ליריעה שבאדנית. האדנית הגדולה דינה כדבר המחובר לקרקע וכדין הרא"ש (שו"ת, כלל ב אות ד) בגג שגם נפסקה להלכה בשו"ע סי' רצד סעי' כו. אך כיוון ששמת יריעה של פלסטיק, כאמור יש להסתפק איך להתייחס ליריעה זו, ייתכן שהיא בטלה אגב קרקע האדנית וממילא נחשב כמחובר אך ייתכן גם לומר שהיריעה אינה בטלה אגב הקרקע, ונמצא שהעץ מצוי בעציץ שאינו נקוב, עי' במאמר הרב יעקב אריאל התורה והארץ א בעיקר בעמ' 168-167. 

ג. כעת אתה רוצה לחורר את היריעה וגם אם היית מחורר אותה במרחק מן העץ להערכתי בזמן מן הזמנים שורשי העץ היו מגיעים לשם ונמצא העץ הופך להיות מחובר ל'קרקע עולם' ומתחייב מחדש בערלה. אמנם גם בזה יש להסתפק מה הדין כשמעביר עץ שהיה בעציץ שאינו נקוב ומעביר אותו עם גושו לקרקע עולם או לעציץ נקוב, ובזה דן במנחת שלמה סי' ע, וכותב שיש בזה מחלוקת הגר"א והאור זרוע, שלגר"א חייב בערלה ולאור זרוע - פטור. לכן נראה לי שכדאי לחורר את היריעה קרוב לשורשי העץ ועל ידי כך לחבר את העץ לקרקע מיד ולמנות שנות ערלה מחדש מעת שחוררת את היריעה.

ד. אמנם השאלה היא בעץ תפוז ננסי ואיני יודע אם מדובר בעץ נוי שיש לו גם פירות או שמדובר בעץ מאכל לכל דבר.

סיכומם של דברים:

1. אם העץ הוא עץ מאכל לכל דבר וקנית אותו בשביל פירותיו אז כאמור יש לחורר את היריעה ולמנות שנות ערלה מחדש.

2. אם העץ נקנה לשם הנוי גם אם נהנים מן הפירות יש מקום להקל בלא מניין חדש של שנות ערלה.

בברכה,

יואל פרידמן