העברת עץ מעציץ שאינו נקוב לקרקע

השאלה: ב"ה השאלה היא בנושא עורלה. קניתי עצי תפוז ננסי ממשתלה שומרת הלכה (במושב גימזו). העצים היו שתולים בתוך שק פלריג (ולא בתוך דלי וכיוצ"ב) שלמרות שאין בו חורים מוגדרים הי שהוא מוציא שורשים החוצה, והיו מונחות במשתלה ע"ג יריעות שאף הן מעבירות שורשים. - העצים הם בני למעלה משלוש שנים ומוציאים פירות. נאמר לי כי העצים יכולים לחיות כך בתוך השק עוד שנים ארוכות. בגינתי, נטעתי את העצים (לאחר שהוצאתי אותם מהשקים) בתוך אדנית גדולה מעץ (כ-9 מטר אורכה וחצי מטר רוחבה) הבנויה ומחוברת לקרקע. לעת עתה האדנית אטומה לחלוטין ע"י יריעה מיוחדת אך עלי לחורר אותה ע"מ לאפשר ניקוז של מים מצטברים. ממה שביררתי עד כה הרי שהשאלה המרכזית כאן (בשונה משאלות דומות) היא לא האם היתה עקירה מהנטיעה הראשונית ונטיעה מחודשת וזאת משתי סיבות א. לא היתה כל עקירה כי הם נשתלו מעיקרם בתוך השקים. ב. הם היו מחוברים כל העת (גם בעת השתילה) לאדמה בה הם נשתלו (שק של 25 ליטר). אלא האם הנטיעה הראשונית היתה נטיעה ואז אין צורך למנות מחדש שנות עורלה או שלמעשה הנטיעה החלה רק בעת ששתלתי אותם באדנית או יותר נכון ברגע שאחורר את היריעה של האדנית. הבנתי שלדעת הרמב"ם והשו"ע גם נטיעה מנותקת לחלוטין שמה נטיעה לעניין עורלה כך שודאי שם נטיעה על הנטיעה הראשונית. אלא שישנן דעות המחלקות בסוג עציצים שונים וכיוצ"ב. ולכן השאלה הראשונה היא האם יש להתייחס לנטיעה בשקים כנטיעה מושלמת או שיש להחמיר מאחר ומדובר בעורלה מדאורייתא. שאלה שניה, במידה ונחמיר בשאלה א' ונאמר שהנטיעה הראשונה אין שם נטיעה עליה, האם יש מקום לחורר חורים קטנים יותר מ-2 ס"מ ואז הנטיעה השניה לא תיקרא נטיעה. או שמאחר וישנן דעות שגם חורים קטנים יותר מהווים חיבור לקרקע יש מקום להחמיר גם כאן. (מה גם שראיתי שישנה דעה שמאחר והאדנית מחברת לקרקע שם קרקע עליה אף אם היא אטומה. סליחה על האריכות ומקווה שהסברתי את עצמי. שאול

התשובה

הרב יואל פרידמן | ט"ז אדר תשע"ו 16:42

שלום רב, 

א. אין לסמוך על משתלת גמזו בעניין ערלה. הקונה משם צריך למנות שנות ערלה מחדש, שכן לרוב הם מניחים את השתילים על יריעה של פלסטיק וטוענים שהם סומכים על רב שהתיר להם. אך כאמור למעשה אין לסמוך על כך ובכל מקרה שיש יריעה מנתקת – יש למנות שנות ערלה מחדש.

ב. לגבי השאלה הספציפית ששאלת, אם השתיל היה במשתלה בשק של פלריג וזה עמד גם על יריעה של פלריג נחשב נטוע באדמה. אם הוא עמד על יריעה של פלסטיק, נחשב כאינו נטוע ומנין השנים אינו רלוונטי למניין שנות ערלה. כשהעברת אותו לאדנית גדולה  9 מ' שיש בתוכה יריעת פלסטיק יש להסתפק איך להתייחס ליריעה שבאדנית. האדנית הגדולה דינה כדבר המחובר לקרקע וכדין הרא"ש (שו"ת, כלל ב אות ד) בגג שגם נפסקה להלכה בשו"ע סי' רצד סעי' כו. אך כיוון ששמת יריעה של פלסטיק, כאמור יש להסתפק איך להתייחס ליריעה זו, ייתכן שהיא בטלה אגב קרקע האדנית וממילא נחשב כמחובר אך ייתכן גם לומר שהיריעה אינה בטלה אגב הקרקע, ונמצא שהעץ מצוי בעציץ שאינו נקוב, עי' במאמר הרב יעקב אריאל התורה והארץ א בעיקר בעמ' 168-167. 

ג. כעת אתה רוצה לחורר את היריעה וגם אם היית מחורר אותה במרחק מן העץ להערכתי בזמן מן הזמנים שורשי העץ היו מגיעים לשם ונמצא העץ הופך להיות מחובר ל'קרקע עולם' ומתחייב מחדש בערלה. אמנם גם בזה יש להסתפק מה הדין כשמעביר עץ שהיה בעציץ שאינו נקוב ומעביר אותו עם גושו לקרקע עולם או לעציץ נקוב, ובזה דן במנחת שלמה סי' ע, וכותב שיש בזה מחלוקת הגר"א והאור זרוע, שלגר"א חייב בערלה ולאור זרוע - פטור. לכן נראה לי שכדאי לחורר את היריעה קרוב לשורשי העץ ועל ידי כך לחבר את העץ לקרקע מיד ולמנות שנות ערלה מחדש מעת שחוררת את היריעה.

ד. אמנם השאלה היא בעץ תפוז ננסי ואיני יודע אם מדובר בעץ נוי שיש לו גם פירות או שמדובר בעץ מאכל לכל דבר.

סיכומם של דברים:

1. אם העץ הוא עץ מאכל לכל דבר וקנית אותו בשביל פירותיו אז כאמור יש לחורר את היריעה ולמנות שנות ערלה מחדש.

2. אם העץ נקנה לשם הנוי גם אם נהנים מן הפירות יש מקום להקל בלא מניין חדש של שנות ערלה.

בברכה,

יואל פרידמן

toraland whatsapp