לפדות מעשר שני ונטע רבעי

השאלה: שלום! ראיתי בכמה תשובות שכשיש ספק אם העץ בשנת הרבעי שלו או בשנה החמישית שלו, יש להפריש תרו"מ בלי ברכה וכן לפדות הרבעי ללא ברכה. שאלתי היא מדוע אחרי ההפרשה לא נברך בשם ומלכות על הפדיון, שהרי ממה נפשך יש מצות פדיון או של מעשר שני או של הרבעי [כמובן כשבשנה ההיא יש מעשר שני]? יודע אני שאין נוסח מדוייק כזה, אך ברור שיוצא בו יד"ח. תודה

התשובה

הרב יואל פרידמן | י"ט אייר תשע"ז 10:59

באופן פשוט פדיון מעשר שני ופדיון נטע רבעי הן שתי מצוות שונות ולכן אי אפשר לכלול אותן בברכה אחת. ואמנם יש קשר בין נטע רבעי לבין מעשר שני ויש אומרים שנטע רבעי נמשך מממעשר שני ויש אומרים שנטע רבעי נמשך מאיסור ערלה. וראה בהערתו הארוכה של הרב צבי יהודה קוק, עולת ראיה ח"ב אות פו מעמ' תטז שמביא ראיות ומקורות לנוסח הברכה 'לפדות' מעשר שני ונטע רבעי. ושם בעמ' תיט/1 מביא מקורות על הדמיון ושוני שבין מעשר שני לנטע רבעי. שם הוא גם מביא סברה שיש חילוק בין פדיון מעשר שני שלא נועד להיתר אכילתו אלא להבאתו לירושלים לעומת פדיון נטע רבעי שמיועד להיתר אכילתו. סיכומם של דברים אלו שתי מצוות ולכן נראה שאי אפשר לברך על פדיון או לפדות בלא לציין אם מדובר בחילול ופדיון של מעשר שני או של נטע רבעי.

בברכה, 

יואל פרידמן

toraland whatsapp