שמיטה-כללי

השאלה:

 

1. הייתי רוצה לדעת כיצד השמיטה משפיעה על האדם הפשוט, שאינו חקלאי. ובעצם האם הקשר מסתכם בכך שהוא צריך לקנות פירות וירקות? על מה צריך להקפיד בקנייה ובאכילה? האם יש משהו נוסף שלא חשבתי עליו? 

2. בהקדמת הרב קוק לספרו שבת הארץ נכתב: "מה שהשבת פועלת על כל יחיד פועלת השמיטה על האומה בכללה...  גם האומה זקוקה למנוחה מהחיים הכלכליים ... שנת שבתון מוכרחת היא לאומה ולארץ". 

אם יש דמיון בין שבת לשמיטה למה שרק החקלאים ישבתו? מה עם שכירים ? נכון שהם לא עוסקים בעבודות האסורות מדאורייתא אך לפי רוח המצווה היה ראוי ורצוי שגם שכיר ישבות בשנת השמיטה. האם יש מקורות לכך ? 

3. ברצוני לדעת האם מותר ליהודי לעבוד בשדה כלשהו בשנת השמיטה שנמכר בהיתר מכירה או שרק לגוי מותר לעבוד שם? והאם היתר מכירה מתיר לעשות בשדה גם מלאכות שהן איסור מדאורייתא כמו זריעה? 

4. יש ברשותי כבשים וגם חלקת אדמה די גדולה שאני לא מעבד בשמיטה ואני מעוניין לקצור את העשב שגדל בחלקה ולתת לכבשים האם אני יכול לקצור את העשב כפי שנהוג היום ולעשות חבילות (אציין שהחלקה די רחוקה)

5. לקראת שנת השמיטה הקרבה, רציתי לשאול שאלה בסיסית, ואני מתנצל על הבורות המוחלטת בעניין. 

יש לי גינה פרטית בבעלותי. אני משלם שכר קבוע לגנן גוי אשר מבצע את כל עבודות התחזוקה השוטפת בגינה מדי חודש בחודשו (גיזום, כיסוח דשא, דישון, ריסוס, כיוון השקיה וכו') מבלי שאני אומר לו מה לעשות - הוא פשוט עושה את כל מה שצריך על מנת להחזיק גינה נאה ו"בריאה". האם אני מחויב לומר לו לפני שנת השמיטה אילו מלאכות להמשיך לעשות ואילו לא, או שמותר לי לשתוק ולתת לו להמשיך את מלאכתו כרגיל ? יש לציין כי התשלום שלי לגנן הוא גלובאלי וקבוע, ואינו מושפע מכמות העבודה והיקפה, ועל כן באופן טבעי הוא לא שואל אותי מה אני רוצה שיעשה בכל פעם. רק אם יש לי בקשה ספציפית, כגון שתילת צמחיה חדשה, אני צריך לומר לו.

 

 

התשובה

הרב יהודה עמיחי | תשרי-מרחשוון תשס"ט

 

1. הצרכן צריך להשתדל לקנות תוצרת מקדושת שביעית, מצעים מנותקים, ומערבה, ופירות קדושת שביעית, ובאופן כללי אוצר הארץ הוא הגוף הדואג לחקלאים וחקלאות יהודית, וכמו כן לשמירת שביעית, על תברר היכן באזור שלך יש חנות אוצר הארץ, ותשתדל לקנות שם. 

2. שכיר שהוא חקלאי אסור במלאכת השביעית כבעל השדה עצמו, אלא ששאלתך כנראה על שכירים שאינם עובדי אדמה אלא בעלי מקצועות חופשיים (עו"ד, מנהלים וכדו'). לא מצאנו לגביהם כל חובת מנוחה ושבתון, רק עובדי אדמה הוזהרו על שבימה, ואולי עובדי אדמה משתעבדים ומתחברים ביותר לאדמתם ועל כן צריכים מנוחה, ואילו השכיר הרגיל היום עובד כאן ולמחרת במקום אחר, אין לו מקום קבוע ואיננו משתעבד לאדמתו, על כן איננו זקוק לשביתה.

3. הרב קוק זצ"ל לאחר היתר מכירה התיר רק מלאכות דרבנן ולא התיר מלאכות דאורייתא (חרישה, זריעה, זמירה קצירה ובצירה). היו חכמים שהתירו גם מלאכות דאורייתא אבל מן הראוי לעשות מלאכות דאורייתא על ידי נכרים. 

4. א. נחלקו האחרונים האם יש איסור ספיחים במאכל בהמה, עיין שבת הארץ מהדורת מכון התורה והארץ פ"ד ה"ד אות ז. מכיוון שהנך רגיל לגדל עבור הבהמות נראה שיש להחמיר יותר משום ספיחים. על כן אפשר להקל רק בדבר שהוא נזרע בשישית והלקיטה בשביעית. ואז יש בו קדושת שביעית.
על כן עשב שנזרע בשישית ונלקט בשביעית יש בו קדושת שביעית ולא ספיחים ואפשר לתת אותו לבע"ח. אולם צריך להפקיר את השדה, וכמו כן הקצירה צריכים לעשותה בשליחות ב"ד ולא באופן פרטי, ואם אי אפשר נראה שצריך לעשות היתר מכירה. 

5. א. גוי אסור לו לעבוד בקרקע ישראל בשביעית.
ב. אם הגוי לא שותל ולא עושה מלאכות לנאות את הגינה אלא לשמר את הגינה רוב הפעולות מותרות.
ג. צריך לומר לגוי שלא ידשן יתר על המידה, או שיעשה דישון כבר בשישית, כמו כן כל הפעולות שיכול לעשות בשישית עליו לעשות בשישית, ולא התירו אלא לשמר את הגינה אבל לא להטיבה. (כדאי לעיין בספר קטיף הארץ, שבו יש את הפרוט ההלכתי לגינה הפרטית). 

toraland whatsapp