התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
האם העץ המדובר הוא המורינגה?
א. עיין רמב"ם (הל' תרומות פ"ב ה"ד) שפטר את העלים מתרו"מ, אבל עיין בראשונים שהכריעו שכאשר אוכל את העלים יש להפריש (וכן פסק השו"ע סי' רצד סעי' ג), ועל כן נראה שיש להפריש מהעלים. עוד יש להוסיף שעל פי הנכתב בשאלה אוכלים בעיקר את העלים וא"כ הרי זה כפי שכתב הרמב"ם שאם מגדלים דבר לשם אכילת הירק א"כ הוא חייב בתרו"מ, והפטור בעלים לדעת הרמב"ם הוא כאשר איננו עיקר האכילה. על כן נראה שיש חיוב הפרשה בעלים. (יש להעיר שלדעת השו"ע, סי' רצד סעי' ג, חייבים בעץ זה גם בערלה ורבעי). לגבי הפרי שהוא תרמיל אם איננו מאכל רגילים אלא על ידי בישול, ואני מבין שמעט אנשים אוכלים אותו, ועל כן יתכן שלדעת הרמב"ם פטור, אבל לרוב הראשונים נראה שכיוון ואפשר לאוכלו (ע"י בישול) חייב בתרו"מ.
על כן נראה שיש להפריש מעלי ומזרעי אותו העץ אלא שבגלל ספק בדעת הרמב"ם אין לברך על ההפרשה, אבל חייבים להפריש.
ב. חז"ל רצו שיפרישו כל פעם שלוקטים, ולא פעם אחת מראש, אלא א"כ יש סיבות מיוחדת שיכולות להתיר הפרשה מראש, ועל כן לכתחילה יש להפריש כל פעם מהעלים ומהזרעים.
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
