התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
א. גם אצל נכרי חלים דיני ערלה, ועל כן דבר שהוא גדל אצל גוי בשלש השנים הראשונות הוא אסור באכילה. בודאי שפירות של יהודי יש בהם ערלה, ואפילו אם גוי קנה אותם וסוחר בהם הפירות עצמם הם אסורים באיסור ערלה (אכילה והנאה). אלא שאם אין יודעים על מקור הפירות יש ללכת לפי רוב הפירות שבשוק.
על כן לכתחילה אין לקנות פירות אצל נכרים מחשש ערלה.
אבל כל זה רק בפירות שיש בהם ערלה במציאות, אבל פירות שאין בהם כמעט ערלה אין צורך לחוש (כגון: תמר, דובדבן, גודגדן, חבוש). יש פירות שיש לקנות רק עם פקוח (ענבים ללא חרצנים, נקטרינות ועוד). יש לציין שבשווקים ערביים יש יותר ערלה, מכיוון שכל פירות הערלה של החקלאים היהודים מנווטים אותם לשווקים ערביים שאין בהם פיקוח ערלה. על כן החששות שם גדולים יותר לעניין ערלה, אבל נראה שאין רוב, ולכן אפשר להקל כאשר כבר קנו אבל לכתחילה אין לקנות בשווקים אלו מחשש ערלה.
ב. לעניין תרומות ומעשרות כאן הדין יותר קל מכיוון שתרו"מ אפשר תמיד לחזור ולהפריש. אמנם פירות שגדלו אצל גוי ונלקטו על ידי הגוי פטורים מתרו"מ אבל פירות שהגיעו ממשקים יהודיים אין לאכול ללא הפרשה, ועל כן יש להשתדל להפריש.
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון