הפרשת תרו"מ מזיתים לפני כבישתם

השאלה:

קטפנו זיתים דרך חלון הבית (קומה שניה) פרקנו אותם מהטרפים והכנסנו אותם לקערה- ואז הפרשנו תרומות ומעשרות בברכה. אח"כ מלחנו את הזיתים כדי לכבשם.
האם יש כאן בעיה של הפרשה לפני גמר מלאכה?
במידה וכן האם יש צורך להפריש שוב?
(בברכי יוסף מובא דעת מרן ר’ יוסף קארו, שאם קנו מגוי זיתים וכבשום, אין צורך להפריש תרו"מ כמבואר בספר חרידים-שהמליחה היא לא גמר המלאכה, ולכן מוגדר כנגמר ע"י גוי ופטור,שאין גמר המלאכה תלוי בהכשר הפרי לאכילה.
האם ניתן ללמוד לנ"ד - שאין כאן הפרשה לפני גמר מלאכה או שמא יש לחלק בין מה שכתב מרן שם היה מירוח של הגוי משא"כ בנ"ד ?) יש להוסיף, שלא עשינו את זה אצלנו בבית אלא אצל קרובים שלנו שלא בטוח שיבינו או יסכימו להפריש שוב.

תודה מראש וברכת התורה והארץ

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי |

בס"ד
שלום וברכת ד'

אמנם יש קביעות המחייבת מדין תורה והיא ראיית פני הבית (רמב"ם הל' מעשר פ"ד ה"א) אבל יש ששה דברים הקובעים למעשרות מדרבנן ואחד מהם היא הכבישה (פ"ג ה"ג). אמנם הרמב"ם לא הזכיר כבישה אבל לדעת המפרשים זה כלול בבישול. על כן יש כאן קביעות למעשר למרות שלא היה הכנסה לבית, אלא שהקביעות היא מדרבנן.
לעניין ההפרשה ממצב של זיתים קודם כבישה, יש להבחין בין שני סוגי זיתים, כאשר מדובר על זיתים ושמן על פי המשנה אין ההפרשה חלה, מכיון ששמן וזיתים אלו שני דברים שונים, וכן יש גזרה שלא יטריח את הכהן (עיין תרומות פ"ה הי"ח), אולם כאשר אין מוצר הנקרא שמן אלא זיתים כבושים ושאינם כבושים, במקרה כזה הזיתים הגיעו לעונת המעשרות, אלא שהשאלה מתי הגמר מלאכה שלהם. האם בסוף הכבישה או אפילו קודם הכבישה בלקיטה והכנסה למקום אחד. יש מקום להגדיר שאין הכבישה נחשבת להיות כגמר מלאכה בזיתי כבש, שהרי זה כבישול של תפוחי אדמה וכדומה, למרות שאין ראוי לאכול תפו"א לא מבושל בכל אופן אנו נוהגים להפריש ממנו, ולא מחכים להפרשה בזמן הבישול, וא"כ לא גריעא זיתי כבש שגם בהם אפשר להפריש קודם תום הכבישה למרות שזית קודם כבישתו הוא מר. יש מקום לסברא שגמר מלאכתו היא הכבישה, אבל בכל אופן הפרשה במקרה כזה מוגדרת מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו שבדיעבד הפרשתו עולה (הל' תרומה פ"ה ה"ד).
אין לדמות דין זה ללוקח מהעכו"ם, שם לא היה חיוב כלל, כאן הזיתים הגיעו לעונת המעשרות (הל' מעשר פ"ב ה"ה), וא"כ ברור שיש כאן כעת כבר חיוב.
העולה לנו שבכל מקרה ההפרשה חלה ומועילה ואין צורך לחזור ולהפריש.

בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון

toraland whatsapp