חיוב תרו"מ בגדל במרפסת מקורה ושאינה מקורה

התשובה

שלום

1. הגדל במרפסת שאינה מקורה , הרי הוא נחשב שגדל בעציץ לא נקוב בשטח פתוח שחייב בתרומות ומעשרות מדרבנן ומברכים על הפרשה זו ככל דיני דרבנן ( רמב"ם  תרומות פ"ה  הט"ו- הט"ז)

2. הגדל בתוך בית או במרפסת מקורה נחשב שגדל בתוך בית ונחלקו הראשונים אם חייב בתרו"מ, ולכן יש להפריש ממנו תרו"מ בלא ברכה. (רמב"ם מעשר פ"ט הל' י ודעת הראב"ד שם)

3. עלי תה יש הסוברים שאין חייבים בתרו"מ ויש אומרים שחייבים (הרב מרדכי אליהו)ולכן יש להפריש בלא ברכה .

4. אכילת עראי בחצר מותרת  בתנאים מסויימים, כגון שקוטף עלה אחד ומיד אוכל, אך קוטף שנים כבר מתחייב בתרו"מ ואין לאכול בלא בפרשה .

כמו כן אם חולטים אותם הרי הוא כבישול ונקבע למעשר וצריך הפרשה תצחילה וכן הכניסו לבית חייב בהפרשת תרו"מ . 

לכן במקרה זה כדאי לעשות הפרשה מראש כפי שיבואר להל"ן (התוך ספר הלכות הארץ עמ ' 57 בהוצאת המכון):

. הפרשה מראש

א. מי שיש לו גינה, וחושש שמא בני משפחתו יאכלו מן הפירות בלא הפרשת תרומות ומעשרות – יכול להפריש מראש עבור הפירות שייקטפו,[1] אך יש לכך כמה תנאים:

1. יש להעריך את כמות הפירות שייקטפו במשך השבוע.

2. יש לקחת קצת יותר מאחוז מן הפירות שמעריך שייקטפו במשך השבוע, ולשמור אותם במקרר, כדי שלא יתקלקלו.

3. יש לוודא שיש במטבע די פרוטות[2] 'פנויות' כמספר החילולים (שווה למספר הקטיפים) שייעשו במשך השבוע.

4. יש להפריש ולומר את נוסח ההפרשה אחת לשבוע.

5. יש לומר את 'הנוסח להפרשה מראש', שיובא להלן.

ב. אף על פי שמותר לבצע הפרשה מראש, שכן כאמור היא מועילה מעיקר הדין – אין לעשות כן אלא בשעת הצורך, מכמה סיבות: 1. יש אחרונים הסוברים שהפרשה זו אינה מועילה.[3] 2. ברוב המקרים, ההפרשה היא שלא 'מן המוקף', שכן התרומה הגדולה מצויה במקרר ואילו הפירות נקטפים בגינה. 3. יכולות להיות תקלות רבות; לדוגמה: הפירות שמיועדים לתרומה גדולה ותרומת מעשר יתקלקלו או ייאכלו בטעות, או שמא לא יישארו מספיק פרוטות פנויות לחילול מעשר שני, ועוד.

2. נוסח להפרשת תרומות ומעשרות מראש

יש לומר את כל הנוסח, כולל ההקדמה.[4]

הקדמה: הפרשה זו תחול בכל פעם שמישהו יקטוף פרי מן העץ, או ייקח פרי הנושר ממנו, במשך היום החל מעכשיו.

ההפרשות השונות יחולו בזו אחר זו, לפי הסדר הנהוג, תחילה בפרי שמצוי בצד הצפוני ביותר ובהמשך לכיוון דרום.

מה שאומר עכשיו יחול על כל מין בנפרד.

תרומה גדולה: הגרם הצפוני ביותר מהטבל שבפירות שהנחתי בצד - יהיה תרומה גדולה.

מעשר ראשון: המאית מהפרי שברצוני לתקן בכל פעם, שתהיה בצד הצפוני של הטבל בפירות שהנחתי בצד, ועוד תשעה חלקים כאלה שיהיו בצד הצפוני של הפרי שברצוני לתקן בכל פעם - יהיו מעשר ראשון.

תרומת מעשר: אותה מאית שהנחתי בצד, שאמרתי שתהיה מעשר ראשון – תהיה תרומת מעשר.

מעשר שני/מעשר עני: עוד תשע מאיות שיהיו בצד הדרומי של הפרי שברצוני לתקן באותה פעם - יהיו מעשר שני. ואם צריך להפריש מעשר עני – יהיו מעשר עני.

חילול מעשר שני: מעשר שני זה, בתוספת רבע מערכו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

נטע רבעי: ואם יש כאן פירות רבעי, הרי הם בתוספת רבע מערכן מחוללים כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

[1] משפט כהן, סי' קמט; המעשר והתרומה, פ"ה הערה כג (ח"ב עמ' לח); נטע הילולים, זרע גד אות יח (ירושלים תשכ"ו, עמ' כא).

[2] שווי הפרוטה היום (תשע"ו) כ- 6 אגורות לערך; ערך הפרוטה משתנה ולכן יש להתעדכן מידי פעם ולברר את ערכה העכשווי; ראה לעיל פרק ה סעי' ד.

[3] לדעת החזו"א, (דמאי סי' יז) הפרשה זו אינה מועילה כי היא אינה חלה על הגידול שמתווסף לאחר אמירת הנוסח. כמו כן יש בכך מעין 'ברירה', עי' חזו"א, דמאי סי' ט ס"ק יד.

[4] הנוסח מבוסס על מאמרו של הרב עזריאל אריאל, התורה והארץ ד, עמ' 206.

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי