לאחרונה מציעים חקלאים לבצע קטיף אצלם בשדה כך שמותר לך לאכול בשדה כמה שאתה רוצה , האם יש בעיה של תרומות ומעשרות (אולי ערלה) באכילה בשדה?

השאלה:

לאחרונה מציעים חקלאים לבצע קטיף אצלם בשדה כך שמותר לך לאכול בשדה כמה שאתה רוצה ובנוסף מותר לך לקחת סלסלה לבית אני רוצה ללכת לשדה תויתים ופירות יער האם יש בעיה של תרומות ומעשרות (אולי ערלה) באכילה בשדה? ברור לי שמה שנלקח לבית חייב במעשר השאלה היא על האכילה במקום תודה רבה יאיר

התשובה

רבני מכון התורה והארץ | כ"א טבת תשע"ח 12:04

שלום

שלום לעניין איסור ערלה:  אכן יש לברר שהפירות המוגדרים פרי אילן אכן הגדלים על עצים שעברו שנות ערלה  . אחרת הם עדיין אסורים באכילה.

לעניין הפרשת תרו"מ: אכילת בשדה הינה אכילת עראי שמותרת קודם הפרשת תרו"מ אך אם גובים על האפשרות הזאת כסף (מה שנקרא היום "קטיף תירותי" ) אזי התשלום בתחילה יכול להיות שיוצר חיוב הפרשת תרו"מ (כדין מקח הקובע למעשר) ואזי אסור לאכול תוך כדי הקטיף בשדה ללא הפרשת תרו"מ. 

ניתן לפתור מקרה זה ע"י הפרשה מראש בדרך הבאה (מתוך ספר הלכות הארץ בהוצאת המכון):

קטיף תיירותי

קטיף תיירותי הוא בילוי למשפחות, שבו בעלי מטעים מאפשרים ביקור במטע[1] וקטיף עצמי מן העצים שבמטע. משלמים בכניסה למטע הן עבור הביקור והן עבור הפירות שייקטפו וייאכלו במטע. להלן נציע שתי חלופות לפתרון הבעיה[2] שבהפרשת תרומות ומעשרות ממטע כזה. בכל אופן אין לברך על הפרשות אלו:[3]

1. בעלי המטע יפרישו בכל בוקר תרומות ומעשרות על הפירות שהמבקרים יקטפו במשך היום. דרך ההפרשה תיעשה כדלהלן: א. בעלי המטע יקטפו פירות טבל מכל אחד מהמינים שבמטע, בכמות של קצת יותר מאחוז מן הפירות שייקטפו במשך היום (על פי הערכה),[4] ב. יש לקרוא את כל נוסח הפרשת תרומות ומעשרות שמיועד להפרשה מראש (יובא להלן, פרק יב/2). ג. יש לזרוק לפח את ה'קצת יותר מאחוז' שהניח בצד רק בסוף היום, לפני סגירת האתר.

2. אם אין לבעלי המטע תעודת כשרות המאשרת את ביצוע ההפרשה, כל מבקר יפריש בתחילת הביקור עבורו ועבור בני משפחתו. במקרה זה יש לבקש רשות מבעל המטע להפריש תרומות ומעשרות עבור הפירות שייקטפו. המבקר יפריש קצת יותר מאחוז מכמות הפירות שהוא מעריך כי יקטוף, יאמר את נוסח ההפרשה מראש (יובא להלן), וישמור את ה'קצת יותר מאחוז' של הפירות עד סוף הביקור, ואז יניח אותו באשפה.


[1] המטע בקטיף תיירותי, אף שהוא מגודר לא נחשב חצר המשתמרת כיוון שהוא לא מצוי ליד דירת מגורים וטפל לה; עי' לעיל הערה 171.

[2] הבעיה היא, שמחד אי אפשר להפריש 'מן המחובר', ומאידך המבקרים אוכלים את הפירות מיד לאחר הקטיף.

[3] הלכנו כאן בעקבות הפסק של הרב אהוד אחיטוב (אמונת עתיך 47, תשס"ב, עמ' 38-33). נקודת המוצא היא שהתשלום הוא גם עבור הפירות, ולכן יש קביעות של מקח. אך יש שני סוגים של קטיף תיירותי: א. מקום שהיה בעבר מטע והבעלים החליטו להסב את המטע לצרכים תיירותיים. במקרה זה הבעלים רוצים לשווק את הפירות, ולכן ניתן לראות את התשלום כמקח. ב. מקום שמלכתחילה הבעלים ייעדו למטע תיירותי. יש שם הרבה מיני פירות וייתכן שהבעלים אינם מתפרנסים משיווק הפירות, אלא מאחזקת אתר התיירות. במקרה זה, ייתכן שהפירות אינם אלא אובייקט תיירותי, ולכן התשלום אינו על הפירות אלא על הבילוי, החוויה והשירותים שהמבקר מקבל. במקרה זה יהיה פטור מהפרשת תרומות ומעשרות. ועי' במאמרנו 'חיוב מעשר בקטיף תיירותי', אמונת עתיך 88 (תשע"א), עמ' 44-33.

[4] מבירור שערכנו עלה כי יש קושי רב לעשות הערכה של כמות הפירות הנקטפת על ידי אדם בודד. עם זאת, יש להשתדל להעריך, ולקחת כ- 1.5 אחוז, כדי שאכן הכמות המוערכת לא תהיה מועטת מדי, ולא יחסר מכמות של קצת יותר מאחוז מכל הפירות הנקטפים במשך היום.


נוסח הפרשה מראש:

. הפרשה מראש

א. מי שיש לו גינה, וחושש שמא בני משפחתו יאכלו מן הפירות בלא הפרשת תרומות ומעשרות – יכול להפריש מראש עבור הפירות שייקטפו,[1] אך יש לכך כמה תנאים:

1. יש להעריך את כמות הפירות שייקטפו במשך השבוע.

2. יש לקחת קצת יותר מאחוז מן הפירות שמעריך שייקטפו במשך השבוע, ולשמור אותם במקרר, כדי שלא יתקלקלו.

3. יש לוודא שיש במטבע די פרוטות[2] 'פנויות' כמספר החילולים (שווה למספר הקטיפים) שייעשו במשך השבוע.

4. יש להפריש ולומר את נוסח ההפרשה אחת לשבוע.

5. יש לומר את 'הנוסח להפרשה מראש', שיובא להלן.

ב. אף על פי שמותר לבצע הפרשה מראש, שכן כאמור היא מועילה מעיקר הדין – אין לעשות כן אלא בשעת הצורך, מכמה סיבות: 1. יש אחרונים הסוברים שהפרשה זו אינה מועילה.[3] 2. ברוב המקרים, ההפרשה היא שלא 'מן המוקף', שכן התרומה הגדולה מצויה במקרר ואילו הפירות נקטפים בגינה. 3. יכולות להיות תקלות רבות; לדוגמה: הפירות שמיועדים לתרומה גדולה ותרומת מעשר יתקלקלו או ייאכלו בטעות, או שמא לא יישארו מספיק פרוטות פנויות לחילול מעשר שני, ועוד.

2. נוסח להפרשת תרומות ומעשרות מראש

 

יש לומר את כל הנוסח, כולל ההקדמה.[4]

הקדמה: הפרשה זו תחול בכל פעם שמישהו יקטוף פרי מן העץ, או ייקח פרי הנושר ממנו, במשך היום החל מעכשיו.

ההפרשות השונות יחולו בזו אחר זו, לפי הסדר הנהוג, תחילה בפרי שמצוי בצד הצפוני ביותר ובהמשך לכיוון דרום.

מה שאומר עכשיו יחול על כל מין בנפרד.

 

תרומה גדולה: הגרם הצפוני ביותר מהטבל שבפירות שהנחתי בצד - יהיה תרומה גדולה.

 

מעשר ראשון: המאית מהפרי שברצוני לתקן בכל פעם, שתהיה בצד הצפוני של הטבל בפירות שהנחתי בצד, ועוד תשעה חלקים כאלה שיהיו בצד הצפוני של הפרי שברצוני לתקן בכל פעם - יהיו מעשר ראשון.

 

תרומת מעשר: אותה מאית שהנחתי בצד, שאמרתי שתהיה מעשר ראשון – תהיה תרומת מעשר.

 

מעשר שני/מעשר עני: עוד תשע מאיות שיהיו בצד הדרומי של הפרי שברצוני לתקן באותה פעם - יהיו מעשר שני. ואם צריך להפריש מעשר עני – יהיו מעשר עני.

 

חילול מעשר שני: מעשר שני זה, בתוספת רבע מערכו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

 

נטע רבעי: ואם יש כאן פירות רבעי, הרי הם בתוספת רבע מערכן מחוללים כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].


[1] משפט כהן, סי' קמט; המעשר והתרומה, פ"ה הערה כג (ח"ב עמ' לח); נטע הילולים, זרע גד אות יח (ירושלים תשכ"ו, עמ' כא).

[2] שווי הפרוטה היום (תשע"ו) כ- 6 אגורות לערך; ערך הפרוטה משתנה ולכן יש להתעדכן מידי פעם ולברר את ערכה העכשווי; ראה לעיל פרק ה סעי' ד.

[3] לדעת החזו"א, (דמאי סי' יז) הפרשה זו אינה מועילה כי היא אינה חלה על הגידול שמתווסף לאחר אמירת הנוסח. כמו כן יש בכך מעין 'ברירה', עי' חזו"א, דמאי סי' ט ס"ק יד.

[4] הנוסח מבוסס על מאמרו של הרב עזריאל אריאל, התורה והארץ ד, עמ' 206.

[5] חזו"א, דמאי סי' ט ס"ק יד.

[6] שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' יא.

toraland whatsapp