התשובה
א. מעשר כספים י"א שחיובו מן התורה, י"א שחיובו מדרבנן וי"א
שחיובו הוא מנהג.
ב. עיקר מצות מעשר כספים היא ליתנו לעמלי תורה. ואח"כ לצדקה
לעניים.
ג. הוצאות המוטלות עליו, כגון: פרנסת אשתו ובניו הקטנים (למטה מגיל
שש), או מסים אפילו לצרכי רווחה אין לפרוע ממעשר כספים, ואין
לנכותם מהרווח ממנו מופרש המעשר.
ד. הוצאות לצרכי מצוות שחייב בהם מהתורה או מדברי חכמים כגון:
לולב, מצה, מתנות לאביונים בפורים וכד' או לימוד תורה לבניו
הקטנים אסור לפרוע מדמי מעשר כספים.
ה. על פרנסת בניו ובנותיו שלמטה מגיל שש אין להוציא ממעשר כספים
אא"כ מצבו דחוק מאד.
ו. מותר לשלם שכר לימוד תורה או לימוד מלאכה של בניו הגדולים
(מגיל שש) וצרכי מחייתם אם אינו יכול לשלם עליהם ממקור כספי
אחר.
מקור התשובה: אהבת חסד ל'חפץ-חיים' פרקים יח, יט; ביואור הגר"א שו"ע יו"ד סי' רנא אות ד; חכמת אדם כלל קמד; דיני ממונות לר"ע בצרי ח"א שער יב.
