פדיון מעשר שני שאין בו שווה פרוטה בעץ רימון שגדל בגינה

השאלה: שלום לכב' הרב יש לי בחצר עץ רימון שאני קוטף פעם בשנה. ברצוני להפריש תרו"מ אבל אני משער שבמע"ש יהיה פחות משוה פרוטה. האם אפשר לחללו על מטבע חדש(שאין בו פרוטה חמורה)? ואם לא כיצד עלי לנהוג? אני מפריש אחת לשנה, וכנראה פחות משתלם לי להיות מנוי בקרן מעשרות... עוד שאלה, האם חובה לחלל דווקא על פרוטה? תודה רבה

התשובה

הרב אהוד אחיטוב | ג' חשון תשפ"א 14:56

ב"ה ג' מר-חשוון ה'תשפ"א


לכבוד

ר' יהודה לוי

שלום וברכה 

בתשובה לשאלותיך 


א.  חילול מעשר שני שאין בו שווה פרוטה – שיטות הפוסקים

אכן עפ"י הגמ' במס' בבא-מציעא נג ע"ב; הדרך היחידה לפדות מעשר-שני במצב זה שהמעשר אינו שווה פרוטה הוא לפדות את המעשר שני על מטבע שחיללו עליה מע"ש אחר ויש בה חלק "ריק" לטובת חילולים נוספים, והיא נקראת "מעות ראשונות", וכדברי חזקיה בגמרא בבא-מציעא נב ע"ב.

אולם מפשט דברי הירושלמי בבא מציעא פ"ד ה"ה וכן בירושלמי מע"ש פ"ד ה"ג; נראה שאין העובדה שהמעשר שני אינו שווה פרוטה מהווה עיכוב מלפדות את הפירות כרגיל, אלא להיפך, כי מעשר שני כזה ניתן לפדות בלא להוסיף חומש.

וכך למדו בדעת הרמב"ם הל' מע"ש פ"ה ה"ה; עי' מהר"י קורקוס שם ה"ה; וכס"מ שם ה"ד; ובדברי מרן הבית יוסף יו"ד סי' שלא; ובערוה"ש זרעים סי' קכז סעי' יא;

 אולם יש המחלקים בדעת הרמב"ם בין מקרה בו המע"ש עצמו שוה פרוטה ורק בחומשו אין שווה פרוטה, לבין אם גם המע"ש עצמו אינו שו"פ, ראה רדב"ז הל' מע"ש פ"ה ה"ה; משנ"ר מע"ש פ"ד מ"ח ד"ה ומאחר; משנת רבי עקיבה סי' ח; שו"ת משפט כהן סי' לח אות ו; המעשר והתרומה פ"א סעי' מד;.

ולדעת החזו"א דמאי סי' טו ס"ק יב במצב כזה צריך לחלל את המעשר שאין בו שווה פרוטה רק על מטבע שפדו עליה מע"ש שדרגת חיובו היא אינה פחותה מדרגת חיוב המעשר השווה פחות מפרוטה שעכשיו בא לפדות.

אולם הראשל"צ והרב הראשי לישראל הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל סבר שכל הצורך במטבע בדרגת חיוב חמורה היא חומרא בעלמא, כיון שמפשט הדברים משמע שדי במטבע שחיללו עליה כל מע"ש שהוא. כמו כן עצם הצורך לחלל מע"ש הפחות משו"פ על "מעות הראשונות" לא נפסקו להלכה לחלק מהשיטות ברמב"ם.

לכן כיוון שלדעת הרבה פוסקים יש בכך צורך, ראוי לעשות כן לכתחילה, אך כאשר אדם "נתקע" והוא צריך להפריש תרו"מ על כמות קטנה של פירות ואין לו מטבע זמינה שאפשר לחלל עליה פחות משווה פרוטה, אז בוודאי הוא יכול לחלל על מטבע רגילה.


ב. האם במציאות שאתה מדבר עליה יש מעשר שאין בו שווה פרוטה

ועתה נדון לעצם המקרה, האם אכן המקרה שאתה מעלה קשור לסוגיה זו, כי לענ"ד עצם הקביעה שלך שאין לך במעשר שני שווה פרוטה אינה ברורה. כי אם אתה קוטף מעץ הרימון שבבעלותך רק פעם בשנה, מסתבר שאינך קוטף כמות קטנה כזאת של פירות שבעשירית מהכמות אין שווה פרוטה (יותר נכון 9%)?!

ואמחיש את הדברים:

על פי דבריך יש לך בחצר עץ רימון שאתה קוטף ממנו פעם בשנה, וכפי הנראה הפירות שאתה קוטף שווים לפחות 1 שקל, כך שהמעשר שני שלך שהוא 9% מהפירות אחרי שקראת שם למעשר ראשון, שווה לכל הפחות 9 אגורות, ואם כן יש בו שווה-פרוטה כי לפי התעריף המעודכן שווי הפרוטה הוא: 0.066 שקל, כלומר פרוטה היא מעט יותר משש וחצי אג'!!!, ולדעת הפוסקים שצריך לחשב גם את המע"מ אנו מגיעים לכך ששווי המעשר צריך להיות לכל הפחות שווה 7.5 אג', וכאן הוא שווה 9 אג'.

אכן לדעת הסוברים שכדי לחלל על פרוטה בפני עצמה צריך שגם ב"חומשו" של המעשר שני צריך שיהיה שווה-פרוטה שזה קצת יותר מ -  7.5 אג' לחישוב המחמיר. אך גם לדעה זו  אם קטפת רימונים ששוויים נע בין 3-4 ₪, כבר יש לך בחומש של המעשר שווה פרוטה, כי החומש הוא "חומש מלבר" שזה בעצם רבע מסך המעשר-שני.

אולם במקרה ואתה קוטף פחות מכך, אז לכתחילה צריך לחלל על מטבע שכבר חיללו עליה מעשר שני מפירות העץ שגדלו במקום שלא פחות ברמת חיובו מהאיזור שאתה גר בו (עולי מצרים או עולי בבל).

כאמור ראוי לעשות כן לפדות לכתחילה על "פרוטה חמורה" אך ואם אין לך מטבע כזאת זמינה, אתה יכול להסתמך על הפוסקים שאין הדבר לעיכובא. ואתה יכול לחלל את המעשר שני אפילו שאין בו שווה פרוטה כמו שאתה מחלל מעשר שני רגיל

ג. האם צריך פרוטה

בזמן המקדש מחללים מעשר שני על שווי ריאלי של פירות המעשר, אך לאחר החורבן פסק הרמב"ם עפ"י הגאונים שניתן לחלל מע"ש שווה מנה על שווה פרוטה כדי שהכסף לא ילך לאיבוד כיוון שלא ניתן לקנות בו אוכל לאוכלו בקדושת מעשר שני.

 

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

 

toraland whatsapp