התשובה
הדבר פשוט במשנה לא מבואר שהלפת או הצנונות הוסיפו, אלא טמנום
שם כדי לשמור על טריותם, ולכן לגבי תרו"מ אין לכך נ"מ.
אחדש"ט,
תוך כדי עיון בשאלה של בצל ירוק שנתנהו בתוך ארגטל של מים על מנת שעד שיאכלוהו יצמח מעט אי חייב במעשרות, עלו בדעתי דברי המשנה בכלאיים (פרק א משנה ט) "הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היו מקצת עליו מגולין אינו חושש לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשרות וניטלים בשבת".
והובאה המשנה כצורתה בשבת נ ע"ב.
ומה שנתקשתי הוא שהרמב"ם פוסק את דברי המשנה בג מקומות: כלאיים פרק ב יא, שביעית פרק א טו, ושבת פרק כה טו. אך לא מצאתי היכן הביא את המשנה הנ"ל בהל תרומות ומעשרות, ורק מצאתי שהביא את הדין של בצלים שהשרישו בעליה שאם נפלה עליהם מפולת חייבים במעשר.
ויש לעיין מה היחס בין המשניות, מ"מ מה שלא מצאתי ביאור הוא מדוע לא פסק הרמב"ם את המשנה בכלאיים.
[וראיתי את תשובת מו"ר לגבי תרו"מ בנבטים (באהלה של תורה ח"ד סי מז), וגם כת"ר לא הביא ראיה מהמשנה הנ"ל (לכאן או לכאן לפי ביאורי הראשונים), ואמרתי שמא דבר הוא מדוע לא פסקו משנה זו להלכה].
בברכת התורה
הדבר פשוט במשנה לא מבואר שהלפת או הצנונות הוסיפו, אלא טמנום
שם כדי לשמור על טריותם, ולכן לגבי תרו"מ אין לכך נ"מ.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
