התשובה
ב"ה
לכבוד
בת-שבע כהן
שלום וברכה
בתוספתא אהלות פי"ח הי"ח נאמר:
"מעשה ברבי ורבי ישמעאל בר ר' יוסי ור' אלעזר הקפר ששבתו בחנות של פזי בלוד והיה ר' פנחס בן יאיר יושב לפניהם אמרו לו אשקלון מה אתם בה?..... אמרו לו א"כ בואו ונמנה עליה לפוטרה מן המעשרות....";
לשון התוספתא הובאה בירושלמי שביעית פ"ו ה"א בקיצור לשון מועטת, והיא נפסקה להלכה ברמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ה: "ורבינו הקדוש התיר בית שאן מאותם המקומות שלא החזיקו בהם עולי בבל והוא נמנה על אשקלון ופטרה מן המעשרות".
אולם על פי "ברייתא דתחומין" רבי יהודה הנשיא אמנם פטר את העיר אשקלון מחיוב תרומות ומעשרות, בהיותה מיושבת נוכרים אך הוא לא פטר את כל סביבותיה כאשר קו גבול הפטור הוא צמוד לחומת העיר. והיות שמיקומה של אשקלון העתיקה, לפי המידע והמסורת שיש לנו כיום, הוא במקום שקרוי כיום "תל אשקלון", יוצא ששאר המקומות הסמוכים לאשקלון שזו העיר אשקלון כיום, הם לא נכללו בפטור מתרומות ומעשרות שהנהיג רבי יהודה הנשיא באשקלון העתיקה.
לאור זאת ניתן לומר, שבכל העיר אשקלון המיושבת כיום, חובה להפריש תרומות ומעשרות ובברכה, כמבואר להלן:
- כל חלקי העיר אשקלון שהם מצפון לקו אלכסוני שבין תל-אשקלון לבאר שבע נכללים בתחום עולי בבל בוודאות, ואין ספק שצריך להפריש שם תרומות ומעשרות בברכה.
- גם חלקי העיר הדרומיים יותר שלדעות מסוימות הם רק בתחום עולי מצרים, הרי לדעת הרמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ה צריך להפריש שם תרומות ומעשרות גם במקומות שהם בוודאות רק בתחום עולי מצרים, וממילא צריך גם לברך שם על ההפרשה.
- אף לפי דברי הכפתור ופרח פרק ה ד"ה חיובי תרומות ומעשרות מהתורה ומדרבנן; שגידולי שגדלו בתחום עולי מצרים המנהג להפריש שם בלא ברכה, אלא אם כן מדובר בדגן תירוש ויצהר שרק עליהם מברכים. מכל מקום הוא עצמו כתב בפרק ה' ד"ה אם כן בכל מקום; שבמקומות שיש ספק אם הם נכללים בתחום עולי מצרים או בתחום עולי בבל, צריך להפריש שם תרומות ומעשרות בברכה מכל הגידולים.
- לכן למעשה גידולי טבל וודאי בתוך העיר אשקלון של ימינו צריך להפריש שם תרומות ומעשרות בברכה, ורק מה שגדל בתחום תל-אשקלון הרי זה פטור מתרומות ומעשרות.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
