לימוד שחיטה לקטן

השאלה:

אנו מחנכים נערים בני 15 מבתים יראי שמים בישיבה קטנה, ביחד עם
הלכות שחיטה. לאחר לימוד ממושך של ההלכות, בנחיה ובאימון
הידיים של שוחט ת"ח בקי ומומחה, פנינו למשחטה מסוימת ע"מ
שתאפשר לנו את אימונם של הנערים, ונתקלנו בסירוב, כנראה בגלל
גילם המוקדם.
בשו"ע יו"ד סי' א' סעיף ה' פסק שקטן היודע הלכות שחיטה, שוחט
לכתחילה כשגדול עומד על גביו.
ברמ"א הביא בשם הב"י בשם העיטור שקטן מקרי עד י"ג שנים
ויום אחד. ובהמשך שם כתב בשם המרדכי שיש מחמירין שלא ליתן
קבלה למי שהוא פחות מבן י"ח שנה.
וכיון שאין הדבר מוכרע באחרונים, רצינו לשאול לכבודו מה דעתו
בנידון דידן:
א. ליתן לבן ט"ו לשחוט.
ב. ליתן קבלה לבן ט"ו.

 

 

 

 

התשובה

הרב יעקב אריאל |

האמת היא שמעולם לא זכיתי לראות שוחט צעיר מבן יח'. סתם שוחט
בישראל הוא בדרך כלל אדם מבוגר, מעוצב, מגובש ולא נער צעיר
בשנות התבגרותו.
אך מעיקר הדין אכן אין לפסול שוחט פחות מבן יח'. מיהו עליו להיות
קרוב לגיל זה, שהרי בדאוריתא לא סמכינן אחזקה דרבה שכל בן
יג' הוא בחזקת שהביא ב' שערות, ולכן צריך שיתמלא זקנו. וגם מי
שאינו מגדל זקן כשהוא מתגלח זהו סימן שהתמלא זקנו ובדרך כלל זהו
בגיל -16, ויש כאלו שזקנם מתמלא רק בגיל 18 ואפילו למעלה מזה.
ואולי מכאן המנהג באותם מקומות שנהגו כן להימנע מצעיר מבן יח'
שישחט.
לכן נלענ"ד שאתם יכולים להמשיך בלימודיהם של תלמידיכם וכשיגיעו
לגיל של 17 לתת להם קבלה. (אם לדעתכם כבר בגיל 16 זקנם מלא
אתם יכולים להוריד את הגיל. הבעיה היא שיש כאלה ויש כאלה ולשם
יישור הקו אולי עדיף 17). את הלימודים והבחינות הם יכולים לעשות
לפני כן ורק הקבלה שתאפשר להם לשחוט למעשה תינתן להם בגיל
המתאים.
אלא שמסופקני אם תימצא משחטה שתסכים לאמן צעירים כל כך.
לגופו של ענין מסופקני אם לימוד שחיטה מתאים לכל הנערים. יש
להניח שיש כאלו ש"יתעלפו" או שנפשם תסלוד מהשחיטה. ויש למצוא
אפיק מעשי מתאים יותר. סת"ם – לבעלי כשרון מתאימים.
נוסחי תפילה לבעלי שמיעה מוסיקלית, טויית ציצית, עשיית תפילין. כל
אלו, לדוגמא, יוסיפו יראת שמים לתלמידים יותר משחיטה, לענ"ד.
ואולי מקצועות אחרים שיש בהם משום בנין וישובה. ואולי כריכת ספרים.
ואולי עוד ועוד. למה דוקא שחיטה?
שה' ינחה אותך בעצה טובה מלפניו ותזכו לראות תלמידים ותלמידי
תלמידים עוסקים בתורה ובמצוות.

 

 

 

 

toraland whatsapp