מורה בבית ספר בנים

התשובה

בס"ד

שלום וברכת ד'

בודאי שעדיף בית ספר של בנות, אפילו חלוני. אולם אם אין אפשרות למצוא בית ספר לבנות, בת יכולה לתפקד כמורה לבנים, וכפי שכתב באגרות משה (יו"ד ח"ג סי' עג : "במדינתנו כאן כמעט ברוב ישיבות קטנות מקבלין לנשים בין פנויות בין נשואות למורות בין ללמודי קדש בין ללמודי חול, ואין מוחה ואף שהוא מפני הדוחק שאיכא חסרון מורים בכאן, וגם לשכור אנשים למורים הוא הוצאה גדולה הרבה". למדנו שבגלל הפסד כספי מותר לשמש כמורה בישיבה קטנה, עד גיל שמונה עשרה, ועוד סיפר שכך נהגו בחו"ל. אמנם ידעתי שיש דעות חלוקות, אבל נראה שבנידון זה אין מקום לגזרות חדשות, וכל מה שאסרו חז"ל היה ללמד בבית בגלל המפגש עם הורי התלמידים ושאלת הייחוד, אבל לא על עצם הלימוד בכיתה, וכפי שבזמן חז"ל גם נשים עלו לתורה אלא משום כבוד הציבור בטלו זאת. מכאן שאין איסור ללמד בנים אלא מסיבות צדדיות יש מקום לאסור (ייחוד, צניעות וכו'.

כל זה בתנאי שהלבוש של המורה, איננו מבליט אברים וכו', והסגנון כדין וכהלכה. כמו כן אין כל קשר, גם עם ההורים, מעבר לשיעורים ובודאי אין כל פגישות אלא בבית ספר במקום פתוח ולא בבית חלילה.

כאשר אדם עושה מתוך יראת שמים פעמים דרך זו מלמדת את הבנים שאפשר לשמור קדושה וצניעות, ובייחוד בדור שלנו שהנוער מזלזל בצניעות אם תלמדי אותם מהי צניעות אמיתית וביישום מעשי והיה זה שכרך. 

נראה לי שאם יש בית ספר בנות מרוחק יותר יש להשתדל ללמד בבית ספר בנות, אבל כשאין אפשרות לבית ספר בנות אפשר ללמד גם בישיבה קטנה, עדיף ילדים קטנים, עד בני תשע שנים, ואם אין למצוא בית ספר כזה אפשר ללמד בנים גדולים על פי התנאים דלעיל.

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ