התשובה
ב"ה
שלום וברכה!
ראשית, ישר כח על ההתחזקות שלך וההתקרבות לשמירת תורה ומצוות, חזקי ואמצי!
אחת ממערכות היחסים המורכבות ביותר שיש לנו היא מערכת היחסים עם הורינו, מצד אחד אמך מכירה אותך מהרגע שנולדת, השקיעה בך שעות רבות לאין קץ, טיפלה בך וחינכה אותך במסירות רבה, ומטבע הדברים היא מצפה שאת תמשיכי באותה דרך שהיא חינכה אותך, דרך זו למיטב הבנתה היא הדרך הטובה ביותר עבורך. מחשבה זו היא בהחלט מחשבה טובה ומיוחדת שיש לה הרבה מקום.
עם זאת, את נמצאת במקום שבו את מרגישה שאת יכולה כבר להחליט על חייך ולבחון באופן עצמאי מה הדרך הנכונה עבורך, ופעמים רבות זו לא בהכרח הדרך אותה ייעדו לך הורייך, וזה ודאי לגיטימי.
אשר על כן נקודת המוצא תהיה תמיד איך אני חושבת באופן החיובי ביותר על אמא שלי, איך למרות שאני בוחרת בדרך שלי אני ממשיכה את הקשר איתה באופן המלא והמכבד ביותר.
מצד כיבוד הורים, אין חובה לכבד הורים במה שנוגע לבחירות האישיות שלך, כלומר אם את בוחרת להתלבש באופן מסוים ואימך לא רוצה אין כאן את החובה העקרונית של כיבוד ההורים מחד, אך מאידך כמובן יש לדאוג שלא לפגוע בהם ולעשות זאת באופן מכובד שאינו מתריס. גם לגבי שירות צבאי אם אינך רוצה להתגייס את לא חייבת ללכת רק בגלל שאימך רוצה.
לסיכומם של דברים תחשבי תמיד על כך שאימך רוצה בטובתך, ותעשי את כל הבחירות שלך כפי שאת רוצה ומאמינה באופן כזה שהדבר יתיישב באופן הטוב ביותר עם הורייך.
בברכת התורה והארץ
דוד אייגנר
