עישון טבק הסכנה והאיסור מהתורה

השאלה:

ידוע ע"פ פרסום רשמי של משרד הבריאות כי כעשרת אלפים מתים מידי שנה בתוצאה מעשן טבק.
מתוכם כ- 1500 מתים מעישון פסיבי וזה מלבד מחלות. נקבע גם ע"פ מחקר שנהגים מעשנים מעורבים יותר בתאונות דרכים. היו ת.ד עם הרוגים בשל סיגריה שנפלה או הודלקה. בשנים האחרונות נודע כי בכל עלי הטבק יש ספיחה רבה של יסוד פולוניום איזוטופ 210 שהוא רדיואקטיבי ורעיל. עישון טבק מקורו במנהג ילידי אינדיאני של פולחן עכו"ם.
במחקרים נמצא כי העשן הנפלט ממקור טבק בוער או מפליטת המעשן, הוא דק ובעל חלקיקים קטנים יותר, הנקלטים טוב יותר מאשר המעשן עצמו, אצל הנושם בקרבת מקום וסכנתו רבה כאילו עישן ממש ואולי אף יותר.
קראתי בתשובותיו של הרב כי לדעתו עישון טבק אסור. הטעמים שקראתי היו בעיקרם פגיעה עצמית וסיכון עצמי. אני שואל בעניין הפגיעה הממשית באחר (השתתפות בהרג כ 1500 איש בשנה) גרימת מחלות לזולת, עישון בנהיגה שזה סיכון זולת מיידי הפרעה לנוחות הזולת וכו.

האם כבודו יכול לציין מקורות באיסורים מתרי"ג להיסמך עליהם באיסור מוחלט של עישון טבק או האם יש כבר לכבודו מאמר הלכתי העוסק בנושא זה?

 

התשובה

הרב יעקב אריאל |

לא כתבתי בנושא ישירות. עי' אגרות משה ח"ה סי' מט, אנצ' הלכתית רפואית ח"ו ערך עשון, כמו"כ יש ב'אסיא' מאמרים העוסקים בכך, שנה בשנה תשמ"ה מאמר הרב אבינר, שו"ת בית אב"י יו"ד סי' קיג ועוד ועוד.

toraland whatsapp