התשובה
בדיקת 'פיפל' הינה לקיחה של דגימה מרירית הרחם. המכשיר שמשתמשים בו הינו לרוב בקוטר 2-3 מ"מ ומוגדר בידי מרבית הפוסקים (גם המחמירים ב'פתיחת הקבר' מבחוץ) 'קנה דק שבדקים', שאין בו 'פתיחת הקבר'.
בעניין הדימום, מופיע במסכת נידה (סו ע"א): 'אם יש לה מכה באותו מקום – תולה במכתה'. כך פסק גם השו"ע (יו"ד סי' קפז סעי' ה). אפשר לבוא ולטעון שדם 'מכה' הינו דווקא דם שהגיע מפציעה שמקורה מחוץ לרחם, אולם דם שהגיע מן הרחם, אף אם נגרם כתוצאה מ'מכה', ייחשב לדם נידה ויאסור. אולם הרמ"א (שם) כותב במפורש שאפשר לתלות ב'מכה' גם דימום המגיע מפצע שבתוך הרחם. דין זה מופיע אצל עוד פוסקים.
אם כן, כך גם בבדיקת 'פיפל', הרי לולי פצע הרופא את רירית הרחם, לא היה מגיע משם דם באותה שעה, ואין כאן 'דרך ראייה'.
אשר לנכתב לאסור בשם ה'חזון איש', עיין במאמרם של הרב אליעזר בן פורת והפרופסור פסח קליימן 'גדרה של מכה לעניין תליית הדם בה' (אסיא פג-פד, עמ' 149-141). במאמר זה מובא מכתב מאת ה'חזון איש' (נדפס ב'הפרדס' שנה לה חוברת ו עמ' לג), ודייקו ממנו שגם כשרופא גרם לפציעה של רירית הרחם באמצעות מכשיר רפואי, יש לדימום זה דין 'מכה' והאישה טהורה, וכך הסיקו להלכה ולמעשה.
ייתכן שהנך סובר שמלבד הפציעה עלול להיגרם גירוי הורמונלי שאוסר, אולם ה'נשמת אברהם' (סי' קצד ס"ק ה) כתב שדם שיוצא כתוצאה מפציעת רירית הרחם במהלך בדיקת 'היסטרוסקופיה', הוא בפשטות דם 'מכה' ולא דם נידות, וכן הביא בשם הרב יהושע נויבירט שליט"א.
למעשה קיבלנו הנחיה לטהר בדיקה כזו מכמה פוסקים, ביניהם הרב מרדכי אליהו זצ"ל ויבלט"א הרב יקותיאל פרקש. לכן, גם אם יש פוסקים המחמירים בדבר, בוודאי שאי אפשר לקרוא למקל בשם 'טועה'.
