ידועים דברי המנחת שלמה בסימן צא שאדם החולה במחלה סופנית ואין עוד סכוי להציל את חייו והוא סובל יסורים קשים חיבים להעניק לו טפול שגרתי כמו נוזלים ומזון, אך טפול תרופתי שיכול להאריך את חייו אך יגרם לו סבל- אין חיוב להעניק לו, והבחירה ביד החולה, שאלותי הם:
א) המנחת שלמה דבר על להתחיל טפול לא שגרתי, אך מה הדין כאשר החולה כבר באמצע טפול, למשל: כאשר החולה מחובר למכונת הנשמה, האם מותר לעשות מעשה בידים ולנתק את החולה מהמכונה ?
ב) המנחת שלמה דבר על מיתה מול חיי שעה הכרוכים ביסורים, אך מה הדין כאשר עומדת הבחירה בין מיתה לבין חיי עולם הכרוכים ביסורים, כגון כריתת אבר והתקנת אבר מלאכותי במקומו, האם כופים אותו לעשות את הטפול ?
ג) ואם ספק אם הטפול יצליח, והאפשרות היא או מיתה או ספק חיי עולם הכרוכים ביסורים מה הדין ? ד) ואם הטפול ודאי יצליח אך ספק אם הטפול יעזר לחיי שעה או חיי עולם -והאפשרויות הם או מיתה, או טפול שהתוצאה שלו היא ספק חיי שעה כרוכים ביסורים ספק חיי עולם הכרוכים ביסורים ? ה) המנחת שלמה אמר שהבחירה ביד החולה, מה הדין אם החולה אינו מביע את דעתו או שהוא לא בהכרה- האם מבצעים את הטפול או לא.
ראשית, על כל מקרה ומקרה ראוי להתייעץ עם ת"ח הבקי בדברים ולא לפסוק פסיקה כוללת לכל המצבים, מפני שהם משתנים מאד וצריך לדעת את הערכות הרופאים וכל הקשור לחולה ומחלתו.
א) כל זמן שעדיין החולה נושם ואפילו המעט שבעט בכוחות עצמו אין לנתק מכונת הנשמה.זהו רצח!
ב)יש לשקול בכובד ראש אם לעשות זאת. לא כל הארכת חיים מצדיקה כריתת אבר.
ג) צריך לשקול כל מקרה לגופו
ד) כנ"ל
ה) לפי טובת החולה, כשכל המתה "לשם רחמים" אסורה.
ועי' בכ"ז בס' נשמת אברהם.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
