פיקוח הלכתי במעבדות פוריות

השאלה:

בגיליון 95 של אמונת עתיך (ניסן תשע"ב) התפרסם מאמרו של הרב בנימין דוד ממכון פוע"ה 'הצורך בפיקוח הלכתי במעבדות הפוריות' (עמ' 48–53). הובאו שם פוסקים רבים שהצריכו פיקוח על הטיפולים. אולם נראה שכל זה היה נכון בעבר, כשלא היו נהלים מסודרים למניעת טעויות, והיה חשש אמתי של החלפה. היום ב"ה המעבדות מסודרות יותר וקשה להניח שיתרחשו טעויות. הראיה שגם שבמכון פוע"ה גילו עד היום רק כחמישים טעויות מתוך עשרות אלפי השגחות, כך שהחשש לטעות הוא פחות מאחד מאלף. אולי ניתן להגדיר את הצורך בפיקוח כ'הידור מצווה' ולא כחובה הלכתית גמורה?

התשובה

הרב אריה כץ | גיליון 110 (שבט תשע"ו) עמ' 35-36

גם היום יש צורך בפיקוח הלכתי מן הדין למרות האמור בשאלה, מהטעמים הבאים:

א. מערך הפיקוח של פוע"ה קיים כבר למעלה מעשרים שנה. למיטב ידיעתי, כמות הטעויות המתגלות לא פחתה בצורה ניכרת בשנים האחרונות.

ב. אמנם הטעויות המתגלות נדירות, אולם אנו יודעים וברור לנו שבאופן טבעי, אדם היודע שמפקחים עליו יטעה פחות מזה שאינו יודע שמפקחים עליו. אינו דומה היודע באופן כללי שאסור לו לטעות, למי שמשגיחים עליו שלא יטעה. העובדה שאף שיש השגחה מתגלות מדי פעם טעויות מלמדת אותנו שכנראה כשאין השגחה יש יותר טעויות.

ג. בעניין הנהלים, ועדה של משרד הבריאות שבדקה את הדברים הגיעה למסקנה שקיים חוסר אחידות ניכר בנהלים למניעת טעויות בין יחידת פוריות אחת לאחרת, ובכ-25% מיחידות הפוריות בארץ, הנהלים למניעת טעויות אינם מספקים.

ד. עוד לפני הפלפול במקורות ההלכה, שחשובים בעיקר לאחר שנעשה מעשה (על מנת לא להוציא לעז על הנולדים שלא מפיקוח), חשוב בכל זאת לזכור שאדם שטעה ואכל מאכל לא כשר, הרי הוא צריך לעשות תשובה. ברם, אם נולד תינוק שאינו שייך באמת לזוג ואינו בנם (גם אם הסיכויים לכך קלושים), הרי זה בגדר מעוות לא יוכל לתקון. מכאן הזהירות הרבה שנקטו בה הפוסקים בכל הקשור לטיפולי פוריות.

למעשה, יש מכתבים מהשנים תש"ע-תשע"א של פוסקים חשובים כדוגמת: הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, הרב שמואל הלוי ואזנר זצ"ל ויבלט"א הרב משה שטרנבוך שליט"א, שהתנו גם היום את טיפולי הפוריות בפיקוח הלכתי כדין.

toraland whatsapp