שיעור 'כגריס' בכתמים

השאלה:

נפסק להלכה שאישה נאסרת בראיית כתם דווקא כאשר יש בו שיעור 'כגריס ועוד', ואם אין בו כשיעור זה, תולים בדם כינה והאישה מותרת.[1] מהו השיעור במידות זמננו לגודל זה?



[1].   שו"ע, יו"ד סי' קצ סעי' ה.

התשובה

הרב עומר שפס | גיליון 110 (שבט תשע"ו) עמ' 36-37

נאמר במשנה (נידה פ"ח, מ"א-מ"ב):

הרואה כתם... תולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות... הרגה מאכולת - הרי זו תולה בה. עד כמה היא תולה? ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר עד כגריס של פול, ואף על פי שלא הרגה.

ה'שולחן ערוך' (יו"ד סי' קצ סעי' ה) פסק כדעת ר' חנינא, שתולה בכינה עד כגריס, אף כשלא הרגה. ה'שולחן ערוך' מוסיף ששיעור הגריס הינו 'כט עדשים ג' על ג''. שיעור גריס מקובל בהלכה כמידת חישוב שטח, ומוזכר למשל לעניין נגעים. גודל הגריס הוא כחציה של הקטנית פול.[1]

ביחס לאופן חישוב גודל זה, למעשה, יש מן הראשונים שכתב שאין אנו בקיאים בגודל של גריס, ולכן יש לחשב בכל פעם על פי שיקול הדעת המתאים, אם מצויים כינים (מאכולות) וכיו"ב.[2] אך כמה מהאחרונים שיערו גודל זה לפי המידות והמטבעות של זמנם ומקומם, או על פי גודל הפולים והעדשים,[3] ויש ששיערו גודל זה על פי גודל הסלע, שהגריס הוא פחות מחצי סלע.[4] כמו כן, יש שציירו שיעור הגריס על פי מדידתם בצורות שונות.[5]

ג. השיעורים שחושבו על ידי הפוסקים האחרונים הם כדלהלן: 14–15 מ"מ;[6] 16.5 מ"מ;[7] 18–19 מ"מ;[8] 19 מ"מ;[9] 20 מ"מ;[10] 21 מ"מ.[11]

הלכה למעשה, מקובל לחשב את שיעור גריס כ-19 מ"מ.



[1].   עי' משנה נגעים פ"ו מ"א ובפרשנים שם.

[2].   יראים, מהד' הרב א"א שיף סי' כו.

[3].   שו"ת חכם צבי, סז; שו"ת מעיל צדקה סי' כז.

[4].   כרתי ופלתי, סי' קצ ס"ק יד, ע"פ נדה נח ב; שו"ע הרב, יו"ד סי' קצ ס"ק יג; לחם ושמלה, סי' קצ ס"ק יא.

[5].   עי' מעיל צדקה סי' כז; ועי' שו"ת חת"ס, יו"ד סי' קנ, שכתב שהוא שיעור נאמן, וכ"כ בשו"ע הרב - לסמוך עליו; אך בשו"ת שארית יהודה (אחיו של רש"ז), יו"ד סי' יא כתב שהרב שניאור זלמן מלאדי חזר בו בסוף ימיו משיעור זה.

[6].   להחמיר ולחוש לשיטת היראים סי' כו.

[7].   בשו"ע הרב יו"ד קצ, סעי' יג, כתב את השיעור המקובל. אולם בשו"ת שארית יהודה יו"ד סי' יא, כתב שחזר בו כנ"ל והיה משער במטבע ('פיאטצ'ק'), וקוטרו 16.5–17 מ"מ. ראה ע"כ בהרחבה בספר טהרה כהלכה, ח"א עמ' יט.

[8].   שיעורי שבט הלוי, סי' קצה סעי' ה אות א.

[9].   דרכי טהרה פרק ב, סעי' יג, עמ' 42; דרכי תשובה, סי' קצ ס"ק מ; טהרת בת ישראל, פ"א סעי' ד בהערה, וזהו גודלו של אסימון שהיה נהוג בארץ ישראל לפני כמה שנים.

[10].  לחם ושמלה, סי' קצ סעי' יא; שו"ת חתם סופר, יו"ד סי' קנ; חזון איש, קונטרס השיעורים ס"ק טו; טהרת הבית, ח"א פ"ח, סעי' ב, וכן יביע אומר, ח"י יו"ד סי' נח אות כו, וטהרת הבית הקצר פ"ח סעי' ב; פסקי משנה הלכות, פ"ג סעי' א; חוט שני, נידה סי' קצ סעי' ה (בני ברק תש"ע, עמ' קנג).

[11].  עי' שעורי תורה לרא"ח נאה סי' ג אות כ, עמ' רלג - כגודל מיל ארץ-ישראלי. גודל הפרוטה של מדינת ישראל תש"ט היה כגודל אותו מיל.

toraland whatsapp