תפילה עם שקית סטומה

השאלה:

האם בזמן תפילה בבית הכנסת, כשהשקית מתחילה להתמלא אני יכול להמשיך להתפלל?

התשובה

הרב אריה כץ | תשרי תשע"ה

יש איסור להתפלל כשנמצאים צואה או שתן.[1] למרות זאת, עקב העובדה שמדובר במצב מתמשך, שלפי מידת חומרתו, עשויה להימנע מאנשים היכולת להתפלל ולברך במשך תקופה ארוכה, הקלו הפוסקים בתפילה לבעלי סטומה, וזאת מכמה נימוקים:

א. רוב הזמן אין צואה יוצאת.[2]

ב. סטומה אינה נקראת צואה במקום יציאתה, כיוון שאיננו מקום היציאה הטבעי,[3] ויש מתירים צואה שאינה במקומה כשהיא מכוסה,[4] ובמקרה של סטומה, שהיא תמיד מכוסה, יש להקל יותר.[5]

ג. אף אם זו צואה במקומה, יש דעה שכשאין מגיע ממנה ריח רע, האיסור להתפלל בהימצאה הוא רק מדרבנן,[6] וכיוון שיש ספק אם תהיה צואה בשעת התפילה, ספק מדרבנן מותר.[7]

ד. צואה שאינה יוצאת מהמקום הרגיל, אין לה כלל דין צואה ומותר להתפלל בהימצאה.[8]

ה. כשמדובר בשתן, מצד אחד הדין חמור יותר, כי קרוב לוודאי שיהיה טפטוף בשעת תפילה, אך מצד שני יש צד נוסף להקל, כיוון שמן התורה האיסור הוא רק בתפילה כנגד 'עמוד של מי רגליים',[9] וטפטוף השתן לתוך השקית אינו נקרא עמוד,[10] וכשהשקית מכוסה התפילה עימה מותרת.

לאור הנימוקים שהובאו, אדם שיש לו סטומה יחליף לשקית נקייה לפני התפילה, וינקה את המקום מסביב, ויתפלל כרגיל בלי לבדוק אם השקית מתמלאת. אם שם לב באמצע התפילה שהשקית מתחילה להתמלא, רצוי שיפסיק מתפילתו בזמן היציאה עצמה של הצואה, וימשיך מאותו מקום כשמפסיקה היציאה. אם אנשים עלולים לשים לב לכך והוא מתבייש, יכול להמשיך בתפילתו כרגיל. אם לעתים מגיע אליו ריח רע מהשקית, יכול לשים בושם בשקית ובכך לפתור את הבעיה.[11]



[1].     שו"ע, או"ח סי' עו-עז.

[2].     מנחת יצחק, ח"ו סי' יב.

[3].     ציץ אליעזר, ח"ט סי' ו.

[4].     שו"ע, או"ח סי' עו ס"ד דעה ראשונה.

[5].     שבט הלוי, ח"ג סי' יז.

[6].     נשמת אדם, כלל ג סעי' ו.

[7].     מנחת יצחק, שם.

[8].     הר"י זילברשטיין, חשוקי חמד, יומא לא ע"א.

[9].     שו"ע, שם סעי' ז.

[10].   היכל יצחק, או"ח סי' ד; ציץ אליעזר, ח"ח סי' א.

[11].   שבט הלוי, שם.

toraland whatsapp