התשובה
עקרונית זוהי ודאי מצוה גדולה שהרי האדם המת כבר אינו נצרך להם,
וביכולתו להציל בהם חיים. אמנם מי הוא מקיים המצוה קשה להגדיר,
המת חופשי ממצוות, ולמשפחתו או לכ"א אחר אין בעלות על גופתו.
אולם עכ"פ זוהי זכות לנפטר.
אלא שהבעיה בימינו שקביעת המוות עדין אינה מוסמכת, ונוצר מצב של
כריתת אברים מאדם בטרם הוא מת.
הרבנות הראשית קבעה במזנו קריטריונים לקביעת המוות אולם משום מה
מערכת הבריאות לא מישמת אותם
לכן לצערנו אין אפשרות כרגע לחתום על כרטיס תורם.