תרומת מוח עצם

התשובה

הלכה פשוטה היא ומקורה בתורה "לא תעמוד על דם רעך".
בעקרון אפשר גם לכפות על קיום מצוה זו. אדם חייב לעשות כל מאמץ
גופני וכספי כדי להציל מי שנתון בסכנה (סנהדרין ע"ג א').
לכן, אם ידוע למישהו על חולה הזקוק לתרומת מוח עצם עליו לתרום
זאת.
אולם הבעיה שהצגת היא מורכבת:
א. בעידן התקשורת המודרנית, ובפרט עם המצאת האינטרנט, בכל
רגע ורגע ידועים לנו על חולים מסוכנים הזקוקים לעזרה. האם חובתנו
להשבית את עבודתנו ועיסוקינו ולעסוק כל היום בהצלת חולים?
ב. מכיוון שהמקרה המדובר אינו הצלה ישירה. אלא יש צורך בדגימות
רבות מאוד כדי לברור מהן את המועמד לתרומה, האם גם אז אנו
חייבים לעשות הכל כדי להציל את החולה?

אין ספק שגם כיום וגם במקרה האמור יש מצוה לתרום דגימות. אולם
מסתבר שאדם לא חייב להתייחס לכל ידיעה שנודעה לו ולהשבית את
מלאכתו ע"מ לתרום דגימה, כי אין לדבר סוף. מצוה יש, חובה אין.
אולם במקרה של מכר או קרוב החובה מוטלת על המכרים והקרובים
לתרום דגימות ע"מ להציל את החולה. וידוע לי אף על מקרה שבו
הסיעו אנשים רבים בשבת ע"מ להציל חולה כזה.