התשובה
למרות שאיסור ריבית חל מדאורייתא על הלוואה, חכמים הרחיבו את האיסור והחילו אותו גם על חלק מעסקאות המכר, שבהן התשלום לא נעשה בו זמנית עם העברת הבעלות על המוצר. במקרים אלו הצדדים עשויים לדרוש זה מזה תמורה בגין עיכוב התשלום או הקדמתו, תמורה שרואים חכמים כריבית. במקרים אלו התמורה מגולמת במחיר המוצר. לדוגמה, כאשר אדם קונה דירה במחיר של מיליון ₪, וזמן מסירת הדירה הוא בעוד שנתיים, והקבלן מעמיד בפניו את האפשרות לשלם כעת מחצית מהסכום בתמורה להנחה של 10000 ₪ במחיר הדירה, ההלכה תראה את התשלום המוקדם כהלוואה שנותן הקונה למוכר למשך שנתיים ובתמורה לכך הוא מקבל ריבית בגובה ההנחה (2% לשנתיים).[1] דוגמה הפוכה, כאשר אדם קונה דירה במחיר של מיליון ₪, וזמן מסירת הדירה מיידי, והקבלן מוכן לקבל מחצית מהתשלום גם בעוד שנה, אולם אז מחיר הדירה יתייקר ב-10000 ₪, ההלכה תראה את האיחור בתשלום כהלוואה שנותן המוכר לקונה למשך שנה ובתמורה הוא מקבל ריבית בגובה ההתייקרות (2% לשנה).[2] כמו כן, ריבית עשויה להיווצר גם בלי קשר ישיר למכר או הלוואה, וזאת בעקבות הפיכה של חובת תשלום מסוים לחוב. לדוגמה: כאשר בחוזה מופיע כי במידה והתשלום לא ישולם בזמן שנקבע (בלי קשר למועד מסירת הדירה), הוא יישא ריבית (והצמדה) בשיעור מסוים. במקרה זה התשלום שהיה אמור להתקבל בתאריך מסוים הופך באותו יום לחוב כספי נושא ריבית שנאסר כמו הלוואה נושאת ריבית.[3]
דוגמה הפוכה: כאשר בחוזה מופיע כי איחור במסירת הדירה יחייב את המוכר בקנס וקנס זה נושא ריבית (והצמדה). בקנס כשלעצמו אין בעיה של ריבית[4] (שכן האדם התחייב בו בגין פעולה שביצע או שלא ביצע), אולם החל מהרגע שבו הקבלן התחייב בקנס, הקנס הפך לחוב נושא ריבית, וזו אסורה באיסור ריבית. מכיוון שעסקת מכירת דירה עשויה לכלול חלק מהמקרים שפורטו לעיל, ולעיתים את כולם, רצוי מאוד לדאוג לכתחילה לחתימה על 'היתר עסקא' לפני כל מכירת דירה.[5] גם כאשר החברה אינה חתומה על 'היתר עסקא',[6] ניתן לדרוש להוסיף סעיף לחוזה שבו ייכתב כי 'כל התשלומים בהסכם זה ייעשו על פי "היתר עסקא" של מדינת ישראל'. אומנם במקרה שבו הקבלן מסרב בכל תוקף לחתום 'היתר עסקא', יש להתיר לחתום על החוזה אם תנאי התשלום אינם כוללים הנחה מהמחיר המוסכם על תשלום המוקדם למסירת הדירה, או תוספת על המחיר המוסכם בעבור הסכמה לתשלום המאוחר למסירת הדירה. במידה והעסקה אינה כוללת פרטים אלו, יש להניח כי הלקוח מתכוון לשלם בזמן, והקבלן מתכוון למסור את הדירה בזמן, ולא צפוי שייווצר מצב שבו תשולם ריבית בגין איחור שאינו מוסכם בתשלום או במסירת הדירה. על כל פנים במידה ואדם חתם כבר על החוזה ובגינו הוא נתבע לשלם תשלום המוגדר מדרבנן כריבית, יש מקום להתיר בדיעבד את ביצוע התשלום, שכן אם לא ישלם, הוא עלול להיתבע בערכאות ולהיקנס.[7]
א. רכישת דירה עשויה להיות כרוכה באיסור ריבית, ולפיכך יש להוסיף 'סעיף עסקה' לחוזה הרכישה או לוודא את קיומו של 'היתר עסקא' החתום על ידי הקבלן לפני חתימת החוזה.
ב. במידה והחוזה כבר נחתם, ולקבלן אין 'היתר עסקא', הקונה אינו חייב לבטל את החוזה בשל הקנסות שבהם הוא עשוי להתחייב.
ג. תשלום על דירה בבנייה לפי לוח תשלומים המלווה את התקדמות הבנייה וצמוד למדד תשומות הבנייה אינו נחשב לריבית, ומותר גם ללא 'היתר עסקא'.
[1]. שו"ע, יו"ד סי' קעג סעי' ז.
[2]. שם, סעי' א.
[3]. שם, סי' קעז סעי' טז.
[4]. גם אם עשויה להיות בו בעיה של אסמכתא.
[5]. תורת ריבית, פרק יב אות ח.
[6]. לכתחילה רצוי להוסיף סעיף זה גם כאשר החברה חתומה על 'היתר עסקא' (ע"פ לבושי שרד, חידושי דינים, יו"ד סעי' עה), אלא שאז יש להשמיט את המילים 'של בנק ישראל' ובמקומן לכתוב 'של החברה'.
[7]. תורת ריבית, פ"ב סעי' כט, על פי שו"ת מהרש"ג ב, סי רלה.
