התשובה
א. התורה אינה מכירה בשכירת מעות אלא מחשיבה את הרווח מכך כריבית.
ב. מחילה אינה מתירה את האיסור בשום איסור, ניתן לתת מתנות אבל לא לעבור על מה שכתוב בתורה.
ג. הלואה אשר ניתנת לצורכי מחיה היא לשם גמילות חסד וממנה ראוי שלא תיטול רווחים, לעומת זאת הלואה שניתנת לצרכי עיסקאות ורווחים בה העיסקה מותרת משום שהיא השקעה נושאת רווחים ואלם במקביל גם בהפסדים. "היתר עיסקה" מבוסס על עקרון העסקה אולם מתח הרווחים קבוע ונמוך יותר ולא ניתן לממש את החלק בהפסדים.
כלפי נכרי איננו חייבים בגמ"ח וע"כ הותר ליטול מהם בריבית.
