התשובה
בעיה מוסרית וגם בעיה הלכתית במכירת המניות יכולה להיות רק אם המוכר יודע נתונים מסוימים בנוגע לחברה, שהקונים אינם יכולים לדעת עליהם. במצב כזה, מכירת המניה בלא ליידע את הלקוח על בעיה שישנה עלולה להיחשב גנבת דעת או אונאה. אולם, אם כל הנתונים הידועים למוכר הם נתונים שגם הלקוח יכול לדעת, אין בעיה מוסרית במכירה. משום שאם הקונה רוצה, הוא יכול לברר את כל הנתונים הרלוונטיים. אם הקונה מחליט לרכוש את המניה בלא לברר, רק הוא האחראי לכך, ואין כל אחריות מוסרית על המוכר. זאת ועוד, לעתים המוכר והקונה יודעים את אותם נתונים בדיוק, אלא שהמוכר מנתח את הנתונים בדרך מסוימת, ומגיע למסקנה כי טוב לו יותר למכור; ואילו הקונה מנתח את אותם נתונים בדרך אחרת, ורואה במכירה השקעה כדאית. גם לעתים המכירה נעשית פשוט משום שהמוכר זקוק לכסף, ועל כן הוא מוכר, אף שהוא ידוע שמדובר בהשקעה טובה.
