זיכוי ממס על תשלום לבית הכנסת

התשובה

בסעיף 46 מפקודת מס הכנסה נאמר:

אדם שתרם בשנת מס פלונית סכום העולה על 180 ש"ח לקרן לאומית, או למוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) שקבע לעניין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה.

המחוקק בוודאי קבע הנחת מס אף שידע שתרומות כאלו אינן תמיד לצורכי עניים אלא גם עבור תשלום משכורות, ניהול, תקורה ושאר הוצאות נלוות של ארגונים. אם בית הכנסת שלכם מנהל פעילות של צדקה, ובשל כך רשאי לקבל תרומות על פי סעיף 46, מותר לתרום לו ולבקש זיכוי על פי חוק. משום כך אתה רשאי לקבל זיכוי ולהשתמש בו לצרכיך.

אולם שאלתך היא האם נכון בכל זאת להחמיר. נראה שהתשובה לכך תלויה בשאלה האם תשלומי בית הכנסת לפעילות שוטפת נקראים 'תרומה' על פי ההלכה. שאלה זו נידונה בפוסקים, בנוגע לאפשרות של פירעון חובות בית הכנסת מכספי מעשר. האחרונים נחלקו בכך: לדעת שו"ת 'בית דינו של שלמה'[1] וכן שו"ת 'מטה משה',[2] אין לפרוע חובות בית הכנסת מכספי מעשר. זאת כיוון שמדובר בחובה להחזיק את בית הכנסת ואת משרתיו (חזן, רב וכו'), ואין לפרוע זאת ממעשר. לעומת זאת בעל 'פני יהושע'[3] נוטה להקל ולהתיר שימוש במעות מעשר כדי לפרוע חובות בית הכנסת. לפי דברי ה'פני יהושע', גם ההלכה מכירה בתרומה לתשלומי בית הכנסת, ולכן אין מקום להחמיר וניתן לנכות אותה לצורכי מס הכנסה ולקבל זיכוי. לעומת זאת לפי דברי המחמירים, אין לראות בתשלומים אלו תרומה, אולם גם לדבריהם, נראה שתוכל להגיש את הקבלה ולקבל זיכוי – היות שהחוק רואה בזה תרומה. ומכל מקום, אם תרצה להחמיר ולא ליהנות מהזיכוי לצרכיך, תוכל להשתמש בזיכוי לצורכי צדקה. בכך נראה שתצא גם ידי חובת המחמירים בעניין זה.