התשובה
יש להבחין בין כמה מצבים, הן מבחינת אופי הייעוץ הן מבחינת זהות מבקשי הייעוץ:
מבחינת אופי הייעוץ יש להבחין בין מצב שבו את ממליצה על אפיקי השקעה באופן כללי – לדוגמה: אג"ח קונצרני, תעודות סל, מניות מת"א 100 וכדומה - ובין מצב שבו את ממליצה על מניות ספציפיות. המצב הראשון קל יותר, משום שבאפיקים שאת ממליצה עליהם יש אפשרות לבחור בהשקעות כשרות, ומבחינה זו, ייעוץ זה דומה להמלצותיה של יועצת תזונה על סוגי מאכלים כשרים ולא כשרים: מבקש הייעוץ הוא זה שיכריע בסופו של דבר אם לקנות אוכל כשר או לא. המצב השני בעייתי יותר: אם את יודעת על מניות או אג"חים מסוימים שנחשבים בעייתיים מבחינת ההלכה, ואת ממליצה עליהם – המלצה זו עלולה להיחשב הכשלה באיסור. עם זאת, אם מתוקף עבודתך את מחויבת להמליץ גם על מניות ואג"חים כאלה, יש להחשיב מצב זה בתור 'שעת הדחק' ולהסתמך על הפוסקים שסוברים שאין איסור ריבית ברכישת אג"חים גם בלא 'היתר עיסקא'. גם בנוגע לחילול שבת אפשר לסמוך על ההנחה שהיקף המניות שהלקוח ירכוש אינו משמעותי כל כך מבחינת החברה, ואין בו השפעה על איתנותה הכלכלית של החברה, וממילא אין ברכישתו סיוע ניכר לחילול שבת.
כאמור, יש להתחשב גם בזהות מבקשי הייעוץ. אם את מתרשמת (על פי מראה, לבוש וכדומה) שמדובר באדם ששמירת ההלכה חשובה לו, וממילא ייתכן שגם מסלול השקעות כשרות היה מעניין אותו – ראוי שתפני את תשומת לבו למסלולי ההשקעות הכשרות ותצייני את העובדה שמבחינת ההלכה היהודית יש עדיפות להשקעות כאלה. אך אם את מניחה שהיושב לפנייך אינו מתעניין בשמירת הלכה בכלל ובהשקעות כשרות בפרט, אינך חייבת להמליץ לו על השקעות כשרות ואת יכולה להסתמך על מה שכתבנו לעיל.
