התשובה
א. גילוי המידע - אם מדובר במידע שניתן לבירור גם בדרכים אחרות, ואינו נשמר בסוד על ידי החברה, אין מניעה לגלותו. אך אם מדובר במידע סודי של החברה, מובן שאתה מנוע מלגלותו, שכן אתה מחויב לכללי החברה, ועל דעת כך הם מעסיקים אותך.
במסכת יומא[1] נאמר: 'אמר רבה: מניין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר, עד שיאמר לו לך אמור'. המאירי מבאר: 'למדנו דרך ארץ למי שאומר דבר לחבירו אע''פ שלא מסרה לו בסוד שהוא בבל יאמר'. מדבריו משמע, שזוהי הנהגה מוסרית ראויה, שלא לספר דבר שאמר לו חברו, אף אם חברו לא ביקש בפירוש שלא יגלה. ואולם הסמ''ג[2] מנה זאת בתור איסור מהתורה. ראה גם בספר 'צנעת אדם'[3], שלפי החוק כיום, סודות החברה הם בבעלותה, ואין לעובד רשות להשתמש בהם. על כן צריך לבדוק את שאלתך לאור חוקי המדינה, שכן 'דינא דמלכותא דינא'[4].
ב. תשלום - במקרה שמותר לך לגלות את המידע, ובזכותך הצליח הסוכן במכירותיו, אתה יכול לדרוש תשלום, וזאת בשני תנאים: 1. שאנשים רגילים לשלם עמלה על מידע מהסוג שסיפקת 2. התכוונת מראש לכך שתגבה על כך תשלום[5].
בתור עצה, נזהירך שייתכן שהדבר יפגע בך בעתיד, שכן אם מעסיקיך ישמעו על כך שמצאת מקור הכנסה נוסף, בתיווך בין איש מכירות לחברה שלהם, הם יכולים לראות בזה ניגוד אינטרסים ופגיעה באמון שהם נתנו בך.
[1].יומא ד ע"ב.
[2].סמ"ג, לאוין ט.
[3].צנעת אדם, הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, עמ' 31 הע' 40. וע"ע שו"ע, חו"מ סי' יט סעי' א; ושו"ת תורה לשמה, סי' רד.
[4].ראה שו"ת משנה הלכות (ח"ז סי' רפ), שכתב בנושא הקרוב לנידון דידן. הכרעתו היא כפי שכתבנו, שאם אין התניה ברורה שאסור לגלות, מותר לגלות.
[5].ראה רמ''א, חו"מ סי' רסד סעי' ד; נה"מ, סי' קנג סעי' ג, ועוד.
