'היתר עסקא' בדואר אלקטרוני

השאלה:

מלווה ולווה העבירו ביניהם 'היתר עסקא' בדואר אלקטרוני, וקבעו שיחתמו עליו בפגישה הבאה ביניהם. בסופו של דבר הם לא נפגשו, ושמו לב לכך שהשטר לא נחתם רק כשהגיע זמן הפירעון. האם יש אפשרות לגבות את הריבית כששניהם מודים שהיה ביניהם 'היתר עסקא', או שחיסרון החתימה והעדים פוסל את ההיתר, ואסור לגבות את הריבית?

התשובה

הרב שלמה אישון | גליון 109 (תשרי תשע"ו) עמ' 7-14

 

מעיקר הדין מותר לסכם גם בעל פה על 'היתר עסקא', אך זה כאשר ההלוואה כולה נעשית בעל פה. לעומת זאת אם נעשה שטר הלוואה ובו פרטי ההלוואה בלא אזכור כלל ל'היתר עסקא', אין להסתפק ב'היתר עסקא' בעל פה. בשאלה לא מצוין האם ההלוואה נעשתה בעל פה או בשטר, לא מצוין מתי נשלח הדואר האלקטרוני, האם לפני ההלוואה או לאחריה, וכן לא מצוין האם מתוכנו ניתן להסיק ששני הצדדים היו מעוניינים ב'היתר העסקא'. על כן נכתוב רק אודות שתי האפשרויות שבהן ההלכה פשוטה:

א. אם ההלוואה נעשתה בעל פה, 'היתרי העסקא' נשלחו קודם להלוואה והם מעידים על כך ששני הצדדים מעוניינים ב'היתר עסקא' – אזי ניתן לסמוך על כך ולגבות את הריבית, כאמור לעיל.

ב. אם ההלוואה נעשתה בשטר שלא הוזכר בו כלל עניין 'היתר העסקא', ורק לאחר מכן נשלחו 'היתרי העסקא' בדוא"ל ולא נחתמו – הם לא יועילו, ולא ניתן יהיה לגבות את הריבית. זאת משום שאין בכוחם של 'היתרי העסקא' שנשלחו לשנות למפרע את תנאי ההלוואה.

אם מדובר במצבים אחרים – כדי להשיב יש צורך לברר פרטים נוספים אודות נוסח שטר ההלוואה, תוכן הדואר האלקטרוני שנשלח ועוד.

toraland whatsapp