הסכמת השכנים לבניית מרפסת

השאלה:

אדם מעוניין לסגור מרפסת אחורית בביתו בבניין משותף, ולשם קבלת אישור עירייה הוא זקוק להסכמת רוב השכנים. בהנחה שאין שום נזק לשכנים מכך, לא מצד הסתרת הנוף ולא מצד מראה הבניין, האם הם חייבים לחתום על הסכמה?

התשובה

הרב אריאל בראלי | תשע"ד

אם התנגדות השכנים לבנייה אינה עניינית אלא מטרתה להרוויח כסף - יש בכך מידת סדום[1] והם מחויבים לחתום על הסכמה.[2] אולם לא ניתן לקבל סיוע לכך מבית הדין, כי ביחס לכפייה על כך יש להתחשב בשיטה שאין זו מידת סדום[3]. לדעה זו, מותר להם לבקש תמורה כספית על זכות שניתנה להם על פי חוק[4]

לסיכום, במקרה שבו סגירת המרפסת אינה פוגעת בשכנים, מוטל עליהם לחתום על הסכמה בלי לדרוש תמורה כספית על כך.



[1].     הרמ"א, חו"מ סי' קעד סעי' א, מביא את השיטה שמותר לסרב לחתום, ולדרוש תשלום על הסכמה. אך נראה שגם הוא יודה במקרה של סגירת מרפסת. הרמ"א מדבר על על זכות בקרקע שיש לכולם חלק שווה בה, ולכן אינו חייב לוותר על זכותו לגורל. לעומת זאת, במקרה זה, אין שום זכות לשכנים במרפסת השכן. וכן פורש בספר עמק המשפט ג, סי' א; ובפתחי חושן, נזיקין פרק יג סוף הערה א.

[2].     שו"ע, חו"מ סי' קעד סעי' א.

[3].     רמ"א שם. וכעין זה יש הסוברים שבנוגע לצו ירושה, אין הבנות חייבות לחתום אף על פי  שהבנים יורשים הכול לפי ההלכה. על פי חוק נצרכת חתימת הבנות, והן יכולות להתנות את החתימה בפיצוי כספי (פתחי חושן, שם). אפשר לומר שכל זה רק בנוגע לירושה, שעל פי חוק יש לבנות חלק בירושה, ואף שזה נגד הדין, החוק מזכה להן, ואינו דומה למקרה של סגירת מרפסת, שבו אין לשכנים שום זכות בנכס.

[4].     מצד חיוב השבת אבדה אין לחייבו לחתום, שכן המצווה כוללת רק הצלה מהפסד לרכוש קיים ואין חובה לסייע להשביח את דירתו של חברו. 'ראה מים ששוטפים ובאין - הרי זה גודר בפניהם', בבא מציעא לא ע"א. וכעין זה כתב הרמב"ן, בקונטרס דגרמי: 'אינו חייב להעיד לו אלא מדין גמילות חסדים שחייבה תורה להעיד. ואם לא רצה לקיים אותה מצווה, אין מן הדין לחייבו ממון... למה זה דומה למי שרואה כיסו של חברו אבד ואינו מצילו... שאין בית דין מחייבים אותו בכך ומעולם לא שמענו לכפות לעשות דבר לטובת חבירו ואינו אלא דרך מוסר'. ועי' שו"ת משיב דבר א, סי' צב.

toraland whatsapp