במקום העבודה שבו אני עובד, יש נוהל שלפיו כל עובד שעבד מעל תשע שעות ביום, זכאי לרכוש לעצמו ארוחה בשווי של עד ארבעים וארבעה שקלים על חשבון המעביד. (יש הפסקה באמצע היום לצורך קניית האוכל ואכילתו). אני הרגלתי את עצמי לא לאכול באמצע היום ובוודאי שלא באמצע העבודה, וגם איני קונה בסכום של ארבעים וארבעה שקלים לארוחה. לכן קיבלתי אישור לרכוש מצרכים במרכול לצורך אכילה (בלבד), ואותם אני יכול לקחת בסוף היום הביתה. לאחרונה, נוכחתי לראות שאני מבזבז זמן יקר בחיפוש מצרכים שיתאימו לצרכי ולסכום שלו אני זכאי. נוסף על כך קשה לי לסחוב את המוצרים הביתה. שאלתי היא האם מותר לי לפנות לחנות לממכר אוכל שתנפיק לי חשבונית קיימת של לקוח שוויתר על החשבונית שלו, על הסכום המדובר, כדי שאוכל להציגה במקום העבודה ולקבל החזר עבור הוצאות האוכל של אותו היום; ובזמני החופשי ארכוש לעצמי אוכל, בלי צורך להקפיד על הסכום בחשבונית. למותר לציין, שעצם משך העבודה היומית (תשע שעות ומעלה) מזכה אותי בהוצאות האוכל, אלא שאני נדרש להציג חשבונית עבור הוצאה זו. אין זה דומה למקרה שחלילה אציג חשבונית עבור הוצאה שאינה נצרכת, כגון: נסיעה באוטובוס שלא לצורך וכדומה.
בעבר הרחבנו בדין 'הוצאות נסיעה', על בסיס פסקיו של הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט''א,[1] וקבענו שמדובר בהטבת שכר שניתנת אף אם לא הייתה הוצאה בפועל; וזאת בתנאי שאין חוזה הקובע במפורש אחרת. אלא שבמקרה דנן, קשה לקבוע האם אכן מדובר בהטבת שכר או שמא בהחזר הוצאות בלבד, ולכאורה ההקפדה על קניית מוצרי אוכל דווקא, מעידה על רצון החברה לתגמל את העובד בדבר שיועיל לחברה. ייתכן שלתפישתם, עובד שאוכל לשובע נפשו גם עובד טוב יותר. על כן נראה שאין לשנות מנוהל החברה, אלא אם כן תינתן לך רשות מפורשת מהאחראים עליך.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
