חלוקת ירושה

השאלה:

איך ראוי לחלק את הנכסים בצוואה, אם יש לאדם כמה בנים וכמה בנות, והוא רוצה שכולם יקבלו, וכן הוא רוצה לתת חלק מכספו לצדקה?

התשובה

הרב אביעד תפוחי | אייר תשע"ה

הגמרא (ב"ב קלג ע"א) אומרת שיש איסור להעביר נכסים מן היורשים ולתת אותם לאחרים, וכן פסק השו"ע (חו"מ סי' רפב סעי' א). יש לדון בכמה עקרונות של דין זה.

א. משמע בגמרא (כתובות נג ע"א) שהאיסור שייך גם כאשר מעבירים רק חלק מהנכסים.

יש[1] שפסקו כן למעשה, ואסרו להעביר אף מקצת מהנכסים, מלבד במקרים מיוחדים. אמנם אחרונים רבים[2] פסקו שמותר להעביר את הנכסים למטרות אחרות, אם האדם משאיר חלק חשוב מנכסיו שיתחלקו על פי דיני הירושה הרגילים. שיעור החלק הזה תלוי בגודל הירושה ובמצבם הכלכלי של היורשים. אך מן הראוי לעשות כן רק כאשר יש צורך חשוב או צורך מצווה בחלוקה זו.[3] ולכן מותר לאדם תת חלק מנכסיו לצדקה, כל עוד משאיר חלק חשוב ליורשים.[4]

ב. מוכח בגמרא (כתובות נג ע"א) שיש איסור העברת נחלה אף אם נותנה בעודו בחיים,[5] לכן כתבו האחרונים שאף מי שנותן בעודו בחיים צריך להשאיר שיעור חשוב ליורשים, אך יכול לעשות כן גם לא לצורך חשוב או לצורך מצווה.[6]

ג. מבואר בגמרא (שם) שכיוון שמצווה לתת לבת נדוניה כדי לסייע לה להינשא, לכן אין בנתינה לה מכספי הירושה איסור של העברת נחלה. לכן הטוב ביותר הוא לתת לבת את חלקה בשעת נישואיה, ומטעם זה נהגו בדורות קודמים לתת לבת שטר חצי זכר בשעת נישואיה.[7] אמנם אם לא נתן לבתו בשעת נישואיה, מותר להקל ולכתוב בצוואה להעביר לה סכום מסוים, כל עוד משאיר חלק חשוב ליורשים, כנ"ל.[8]



[1].     שו"ת חת"ס, חו"מ סי' קנא, התיר להעביר נחלה רק אם אין לאדם בנים, שאז 'הקב"ה מלא עליו עברה', ולכן מותר לו לדאוג לעצמו לפני שדואג לבניו. ועיין עוד לקמן.

[2].     קצות החושן, בשם תשב"ץ, סי' רפב ס"ק א; אגרות משה, חו"מ ב סי' מט. ייתכן שהגמרא הנ"ל מדברת במקרה שבו השאירו רק מעט ליורשים.

[3].     שבט הלוי ד, סי' רטז; אף על פי שהפוסקים המובאים בהערה הקודמת לא כתבו כן, מסתבר טעמיה.

[4].     פתחי תשובה, לשו"ע חו"מ סי' רפב ס"ק א; אגרות משה, חו"מ ב, סי' נ.

[5].     לכאורה קשה, שהרי ודאי מותר לאדם לתת מנכסיו בחייו לכל מי שירצה. ויש לומר שהאיסור לתת בעודו בחיים שייך רק כאשר נותן במטרה להעביר נחלה מהיורש. כן נכתב בפתחי חושן, כרך ט, פרק ד הערה ב.

[6].     שו"ת חתם סופר, שם בסוף התשובה.

[7].     משמעות השטר הוא שהבת תיטול בנכסי המוריש כמחצית משווי הנכסים שיטול כל אחד משאר האחים. עיין תחומין ד, במאמרו של הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א שממליץ לחזור למנהג זה.

[8].     אג"מ, אבהע"ז א סי' קי; וכן משמע בציץ אליעזר, ה סי' כז.  

toraland whatsapp