נזקים של נזילות בבניין דירות

השאלה:

בבניין משותף התפוצץ צינור באחת הדירות וגרם לרטיבות בדירה שמתחתיה. בעלי הדירה העליונה תיקנו את הצינור, והנזילה פסקה. בקירות הדירה התחתונה שנרטבו נוצר עובש. בעל מקצוע אמר שאין טעם לצבוע את הדירה התחתונה מיד, אלא יש להמתין עד שתיפסק הרטיבות לגמרי (מפני שגם לאחר תיקון הפיצוץ יש עדיין מים בחול שמתחת למרצפות). השאלות הן:

א) האם בעלי הדירה העליונה צריכים לשלם על השיפוץ והצביעה בדירה התחתונה? ב) בעלי הדירה התחתונה טוענים שאינם יכולים לגור בה עכשיו מחמת העובש, ודורשים מבעלי הדירה העליונה לשלם להם דמי שכירות של דירה אחרת למשך חודשיים, וכן דורשים פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה להם עקב הנזילה. יש לציין שאף על פי שעברו כארבעה חודשים מהנזילה, בעלי הדירה התחתונה נשארו לדור בבית ולא סיידו את התקרה. עם מי הדין?

התשובה

משפטי ארץ | מתוך אמונת עתיך גיליון 111 ניסן תשע"ו

אין לענות בדיני ממונות לצד אחד בדרך מוחלטת. נציע כאן עקרונות בקצרה, ואם יש מחלוקת צריך לפנות לבית הדין או לבורר מוסכם. אין אדם חייב על נזקי נזילה שאירעו באונס, ללא אשמתו ומבלי שהייתה לו אפשרות לתקן, כגון צינור שהתפוצץ ונזלו מים, ובעלי הדירה לא ידעו על כך והמים הזיקו לדירה שמתחת.[1] כל זאת במקרה שאין סעיף מפורש בעניין בחוזה קניית הדירה או שכירתה. אם הנזילה לא תוקנה מיד כאשר נודע עליה, ונגרמו נזקים נוספים לאחר מכן עקב העיכוב בתיקון ואי סגירת הברז הראשי, יש מקום לחייב בתשלום הנזק.[2] תשלום על עגמת נפש – בדרך כלל אין חיוב על עגמת נפש, אלא על צער הגוף, כגון תשלומי צער בחובל בחברו, או בושת במבייש חברו. שכירות – אין לחייב בתשלומי שכירות על אי שימוש בדירה כאשר ממשיכים להשתמש בה.

 

[1].   שו''ת תשובות והנהגות, ח"ג סי' תנו; משפטי החושן, סי' קנה סעי' כ.

[2].   עמק המשפט, ח"ג סי' כח.

toraland whatsapp