ריבית בקרטידפלייס

השאלה:

יש אתר בשם קרדיטפלייס אשר מאפשר השקעה בצורה של קניית חוב של שוטף+ לעסקים באופן שאשתדל לפרט בהמשך. קודם אתן כמה הגדרות:

א) ספק – חברה/אדם אשר סיפקו שירות לחברה גדולה תמורת תשלום במועד מאוחר יותר (כדוגמת שוטף+30). החוב מוכח באמצעות חשבונית הניתנת לספק בעת נתינת השירות.

ב) חייב – זו החברה הגדולה החייבת בתשלום אשר כתבה חשבונית לספק.

ג) משקיע – אדם פרטי המשקיע דרך 'קרדיטפלייס'.

חברת קרדיטפלייס עובדת בסדר הבא: רוכשת חשבונית מהספק תמורת תשלום מיידי של רוב הסכום, ותשלום נוסף חלקי (שאינו משלים למאה אחוז) יינתן לספק כשהחייב ישלם את הכסף לחברת קרדיטפלייס. אם הכסף ישולם באיחור, יוקטן התשלום הנוסף אשר יינתן לספק בהתאם לגודל האיחור. המשקיע הפרטי נכנס לנעליה של קרדיטפלייס ממש (ז"א שאם החייב לא ישלם את החוב, אז באופן עקרוני קרדיטפלייס לא מתחייבת לשלמו, אף שכשקרה מקרה כזה בעבר החברה שילמה את הדרוש מכיסה כדי לשמור על שמה הטוב). הכניסה לעסקה היא בחלק משווי החשבונית בהתאם לגודל ההשקעה שבחר, כך שבסוף התקופה יקבל סכום עם רווח לפי מספר הימים שעברו עד שיחזיר החייב את החוב בפועל. מובן שתוספת הרווח למשקיע על האיחור בתשלום מצד החייב תבוא על חשבון הספק, והוא יקבל סכום נוסף קטן יותר.

יש לציין שהחלק ששולם לספק כבר בהתחלה נשאר אצלו בכל מקרה, אף אם לא יוחזר החוב ע"י החייב (מה שיוצר סוג של שותפות בסיכון).

א. האם יש פה בעיית ריבית (האם יש שיטות בדבר)? האם היא דאורייתא או דרבנן?

ב. אם יש כאן ריבית, מי צריך לעשות 'היתר עסקא'?

ג. האם השקעה מול עסק (אולי עסק פרטי) היא עניין פשוט יותר?

ד. האם לכתחילה עדיף להימנע מהשקעה כזו, או שדווקא מתן כסף זמין לעסקים קטנים בהשקעה כזו יש בו משום עזרה בעבורם?

התשובה

משפטי ארץ |

מבחינה הלכתית רכישת חשבונית משמעותה קניית חוב.

בעיית הריבית עלולה להתעורר בשני מובנים, וכדלהלן.

א. החוב הנקוב בחשבונית – ריבית מהחייב

עצם התשלום בשוטף+ נושא ריבית, ולמעשה המשקיע רוכש חוב נושא ריבית. במקרה זה הריבית משולמת ישירות מהחייב למשקיע לכשיגבה החוב. רכישת חוב נושא ריבית אסורה באיסור ריבית (מדרבנן), וכפי ששנינו במסכת בבא מציעא (עב ע"א): 'שטר שכתוב בו רבית... גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית'. הפתרון הנדרש במקרה זה הוא רכישת חשבוניות הנזקפות לחובת חייבים המחזיקים בהיתר עסקה (כגון משרדי ממשלה).

ב. תשלום מופחת לספק – חשש ריבית של הספק

לכאורה היה מקום לראות גם את התשלום המופחת שמשלם המשקיע לספק בתמורה להסכמתו לתת אשראי לחייב כריבית שמשלם הספק למשקיע. אולם בנקודה זו כבר הירושלמי (ב"מ פ"ה ה"א) כתב שאין בדבר משום ריבית:

תני יש דברים שהן רבית ומותרין. כיצד לוקח אדם שטרות חברו בפחות ומלוותו של חבירו בפחות ואינו חושש משום רבית.

אומנם ב'שלחן ערוך' (יו"ד סי' קעג סעי' ד) מסויג הדבר:

מי שיש לו שטר חוב על חבירו, או מלוה על פה, מותר למכרם לאחר בפחות, ואפילו לא הגיע זמן הפרעון, ואין בו משום רבית ובלבד שיהא אחריות השטר והמלווה על הלוקח, כגון אם יעני הלוה שלא יהיה לו ממה לפרוע שלא יחזור על המוכר.

במקרה זה מתממש התנאי, אך באופן חלקי: הסכום הראשון משולם לספק באופן מוחלט, והאחריות כולה על המשקיע, אולם הסכום הנוסף תלוי ועומד במידת ההחזר, אם בכלל. למעשה, מכיוון שהמכירה של החשבונית נעשית באופן מלא עם רכישתה בתמורה לסכום נקוב וקבוע שאינו חוזר, מסתבר שהיא מותרת. וגדולה מזאת פסק הרדב"ז[1] שמותר לרכוש את החוב בתמורה למחצית מהסכום, ואת היתרה לשלם הרבה אחרי מועד הפירעון של החייב לרוכש, וזאת אע"פ שהרוכש למעשה קיבל את כל הסכום מהחייב הרבה לפני שנדרש לשלם בעבורו סכום מופחת מבעל השטר. ונידון דידן קל הרבה יותר, שכן הוא משלם מייד את רוב הסכום ואף היתרה משולמת במועד פירעון החשבונית ולא אחריה.

למסקנה, מותר לרכוש חשבוניות של משרדי ממשלה או של חברות המחזיקות בהיתר עסקה בלבד.

 

[1].     שו"ת רדב"ז, ח"א סי' פב.

toraland whatsapp