רכב שאול שהתקלקל – על מי מוטלת חובת התיקון

התשובה

נהג הנוסע במצב שבו חום המנוע גבוה, הורס במו ידיו את הרכב. כל לחיצה שלו על דוושת הגז מעלה ישירות את החום, ולכן נהג זה נחשב מזיק בידיים. יש מקום לבחון האם הוא אנוס, משום שבזמן הנהיגה הוא לא ידע שמשאבת המים אינה תקינה, ונהג לפי תומו. נראה שזו אינה סיבת פטור, שכן אדם המזיק חייב אף באונס[1]. נוסף על כך, אין זה מצב של אונס, משום שניתן היה לבדוק את שעון החום, ולגלות כי ישנה בעיה[2].
לכאורה ישנה סיבת פטור מצד הדין של 'מתה מחמת מלאכה'. ודאי שרשות שימוש ברכב כוללת גם פטור מחיוב מזיק. כך גם במקרה שלנו, הנהג נחשב מזיק בידיים, ובכל זאת פטור, מחמת הרשות שקיבל מהבעלים. הרמב"ן[3] ביאר את פטור 'מתה מחמת מלאכה':

שואל ודאי חייב באונסין אבל לא בפשיעה דמשאיל, וכאן משאיל פשע בה שהשאילה למלאכה והיא אינה יכולה לסבול אותה...

ביאור דבריו: כאשר הפרה אינה עומדת בעומס, סימן שהבעלים שלה טעה בהערכת היכולת שלה, וגרם לעצמו הפסד. במקרה שלנו הסברא הזו ודאי קיימת. המשאיל נתן רכב שלא מסוגל לשמש לנסיעה, שכן התברר שמשאבת המים שבו אינה תקינה! אך נראה שיש לדחות פטור זה, מכיוון שצורת השימוש ברכב לא הייתה תקינה. נהג רכב אמור להביט על מד החום בזמן הנסיעה. ובוודאי ברכב שאול, יש הנחה שהנהג יעשה כל שביכולתו להשיב את הרכב בצורה תקינה, וממילא יביט בשעון חום. אם הנהג היה פועל כדין, היה ההזק נמנע.

מסקנה

על הנהג לתקן את הרכב על חשבונו (יש להפחית את עלות תיקון משאבת המים, שלגביה יש פטור של 'מתה מחמת מלאכה').