הרב יעקב אריאל

השאלה:

שלום הרב

השאלות הבאות היא (אולי) סניף מהשאלה הידועה על העתקת
תוכנות.

חברת מיקרוסופט יצאה לאחרונה במבצע המאפשר את קניית חבילת
תוכנות אופיס שלה תחת רישיון מיוחד - "רישיון סטודנט". התוכנות
זהות לגמרי לתוכנות שבחבילה הרגילה, ורק הסכם השימוש שונה.
בעיקרו הוא מאפשר לסטודנט ולבני משפחתו (עד 3 מחשבים)
להשתמש בתוכנה, במהלך תקופת לימודיו ולאחריה. הגדרת
"סטודנט" היא מאוד מרחיבה ברישיון הזה. לעומת זאת, הוא אוסר
על שימוש בתוכנה לצרכים מסחריים מניבי רווח, או בסביבה
מסחרית.

כמובן, המחיר לחבילת תוכנות ה"סטודנט" הוא מאוד זול - רבע (!)
מהמחיר הרגיל (שהוא כ-600$).

שאלתי היא: בהנחה שאני לא עומד בהגדרת "סטודנט" של
הרישיון, האם באמת אסור לי לקנות את התוכנה ולהשתמש בה
לצרכיי (מניבי הרווח)? האם ישנו תוקף לתנאי שכזה? כאמור, אין
שום הבדל בגוף התוכנה, אלא רק בהסכם השימוש (שעליו מקיים
הקונה מעין "חתימה" פעמיים: בעת פתיחת האריזה, ובהקשה על
הכפתור "אני מסכים" לאחר קריאת ההסכם בעת ההתקנה).

כמה מילות רקע על המקובל בעולם התוכנות:
המבצע הזה של מיקרוסופט אינו יוצא דופן (על אף שהיא שכללה
מאוד את השיטה). גרסאות המכונות "אקדמיות" נמכרות כמעט לכל
תוכנה מובילה בעיבוד תמלילים, עיצוב ועוד - במחירים זולים
בהרבה מהמחיר הרגיל. בעולם העיסקי כבר מקובל פחות לדבר על
קניית תוכנות, ויותר על "קניית רישיונות" - על-פי תוכניות הרישוי
השונות שמוציאות חברות התוכנה. במיקרוסופט למשל אפשר לקנות
חבילה הכוללת את כל התוכנות שמייצרת החברה (ששוויין הכולל
הוא מאות אלפי דולרים) - ב-3000$ בלבד לשנה, תחת רישיון
למפתחים, המבטיח שרק מי שמשתמש בתוכנות מיקרוסופט לשם
פיתוח תוכנות משלו יכול להשתמש בתוכנות הללו. זה כדאי לחברות
הללו, כי כדאי להן שיהיו הרבה תוכנות, וכדאי להן שסטודנטים
יתרגלו להשתמש בתוכנות שלהן ואחר כך ישכנעו גם את מקומות
העבודה שלהם, שיקנו הכול בכסף מלא...

באמת, זה לא חדש. גם מחוץ לעולם התוכנה נהוגים מבצעים
מיוחדים לקהלי יעד שהיצרן חפץ ביקרם. ההבדל הוא בכך שבעולם
החומרי הפרש המחירים אינו גבוה כל-כך, כי צריך לכסות עלויות
ייצור וכו', ואילו בעולם התוכנה עלויות הייצור (לאחר שמסתיים
פיתוח התוכנה) הן מזעריות (בתוכנית ה"מפתחים" שהוזכרה לא
מספקים בכלל את התוכנה; יש למיקרוסופט אתר אינטרנט, שממנו
מוזמן הלקוח להוריד את התוכנה שהוא רוצה. האתר פתוח, כמובן,
רק למי שחתם על הסכם זה).

אם באמת ישנו תוקף להסכם מגביל כזה - האם ישנו גבול כלשהו
לתנאים שאפשר לדחוף בהסכם כזה? האם אפשר לאסור שימוש
בשבתות? האם אפשר להתיר שימוש רק בין קווי רוחב 20 ו-80? האם
אפשר להתנות את השימוש בתוכנה בכך שהמשתמש יעצום עין אחת
בשעת השימוש בה?

ואולי המחיר הנמוך משקף יותר את הרווח הסביר של חברות
התוכנה, מאשר המחיר הגבוה? הרי הם מוכנים למכור במחיר כזה,
אז אולי אפשר להתעלם מהרישיון?

אני חש בתוך מלכוד: מצד אחד אני רוצה לשלם עבור התוכנות
שאני נהנה מהן, ולא להעתיק סתם; מצד שני המצב שבו אותו
מוצר בדיוק מוצע במחירים כל כך שונים הנו מתסכל, וגורם להרגיש
"פראייר".

__________


שאלתי השנייה היא: שמעתי מהחברים ברמת-גן ששאלו אותך האם
מותר להעתיק גירסה ישנה של תוכנה, שאינה נמכרת עוד, ושענית
שמותר. אם הדבר נכון, אינני מבין. הרי תוכנה חדשה היא בסך
הכול גירסה משופרת של קודמתה. 90% ממנה הם הגירסה הקודמת,
יחד עם תוספות. פרויקט השו"ת, למשל, מכיל מאות שו"תים
וספרים, אבל ההבדל בין גירסה 9 ל-11 אינו כה גדול ביחס לכמות
ענק זו של ספרים. האם מותר להעתיק את גירסה 9 (שאין לקנותה
עוד)? האם מותר לצלם את "חדריו" מהדורה ראשונה, שכן כעת
מוכרים רק את המהדורה השנייה, שנוספו בה 40 דפים? השאלה
מסתבכת ביחס לחלקי התוכנה הניתנים ל"הפרדה". תוכנת וורד 97
באה עם הרבה פונטים. האם מותר להעתיקם? פונטים אלה בדיוק
מופצים עם וורד 2003 (האמת, לא בדיוק. יש בהם שיפורים קלים
שנוגעים להצגתם כשהם מנוקדים, אבל רק מעטים חשים בכלל
בהבדל).

_________


יש לי תחושה כללית, ואולי הרב יאשר או יסתור אותה, שבכל הנוגע
להתמודדות עם עולם התוכנות/המוסיקה, שבו הקניינים הרוחניים הם
וירטואליים לגמרי, להלכה אין עדיין כלים מספיקים להתמודדות עם
השאלות העולות. יעיד על כך מגוון הדעות העצום ביחס להעתקת
תוכנות ומוסיקה. האמת ניתנת להאמר, שגם המציאות המשפטית
אינה חתוכה דייה, אבל אולי היא הנותנת: שההלכה תענה תשובות
היכן שהמשפט לא מצליח.

אודה לך על תשובתך, אם זה לא לטירחה רבה מדי.

תודה רבה!

דוד הלל
עמונה, עפרה

 

 

 

 

 

 

 

התשובה

תשלום על תוכנות |

התשובות לשאלותיך זוקקות מאמר מקיף והתמצאות בנושא . מאמר כזה
ישנו בגליון צוהר האחרון של הרב אישון ותעיין שם. ואעיר כמה הערות
קצרות ותשובות לדבריך.
א. כללית אדם יכול לשייר בקניינו. היינו, לא להעביר את הנכס
בצורה מוחלטת לקונה אלא להתנות תנאים ששני הצדדים מסכימים להם
ואח"כ אם הקונה מפר את התנאי הנכס חוזר למוכר. לגבי תוכנות
וכד' שיש בהם קניין רוחני תאורטית ניתן לעשות זאת. מעשית העובר
על דבריהם ייקרא גזלן אבל אין לו מה להשיב, פרט לתוכנה שלחברה
אין צורך בה.
ב. ביחס לתוכנות סטודנט וכד' איני בקי בנושא, אולם לדעתי צריך
הערכה או בדיקה על דעת החברה בהפצת התוכנה. האם היא מתנה
בכך תנאי בל יעבור או שהיא בעצם מסכימה למכור את התוכנה
במחיר נמוך ובידיעה שהיא תשמש למטרות רווח, וכל התנאי הוא
אמתלא ולא מניע אמתי. לכן הדבר טעון בדיקה.
ג. לגבי שאלתך השניה, נלענ"ד שמוצר שהחברה הפסיקה לשווק
ובמקרים מסויימים אין לה תמיכה עבורו הוא מוצר מופקר לרבים. כשם
שאדם הפקיר מרכושו לטובת מי שיטלנו. ובדר"כ השימוש במוצר כזה
הוא מועט ואינו בעל ערך כלכלי גדול. אולם אם ערכו הוא כלכלי
שוב צריך בדיקה מבחינה משפטית מה ההגנה שהחוק מעניק ליצרן
וכד'.
ד. נושא הקנין הרוחני התפתח מאד בדורנו, להלכה כלים להשתמש
בו, אבל כיון שעיקר העניין בו הוא ע"י גורמים שאינם נזקקים להלכה
ולדעת תורה נוצר הרושם כאילו להלכה אין תשובות לנושא.

toraland whatsapp