הפסקת עבודת מטפלת והתשלום על שארית השנה

השאלה:

יש לנו תינוק שסובל מאלרגיות. הוא נבדק, ועפ"י ציווי הרופא נאסר עליו לאכול דברים מסוימים. שלחנו אותו למטפלת במשך השנה, וכמובן הודענו לה על המאכלים שאסור לו לטעום מהם. במשך השנה מצבו רק הידרדר, עד שהגיעו מים עד נפש וכל גופו היה מלא פצעים וחבורות. התברר שהמטפלת אינה משליטה סדר בענייני אוכל והילדים אוכלים זה מצלחתו של זה. ביקשנו שתקפיד שהתינוק שלנו לא יאכל ממה שאינו מביא מהבית, אך המטפלת טענה שאינה מעוניינת לטרוח בזה. בלית ברירה הודענו שאיננו יכולים להתאכזר אל הילד ולראות בצערו, ואם אי אפשר למלאות את דרישתנו, אנו מוכרחים להעבירו למקום אחר. מכאן התחילו דין ודברים בנוגע לתשלומים על שארית השנה. עם מי הצדק?

התשובה

מכון משפטי ארץ |

כידוע בדיני ממונות יש לשמוע את שני הצדדים, ולכן מה שנכתוב כאן הוא רק על פי מה שאפשר להבין מדברי השואל.

אם המטפלת ידעה בשעה שקיבלה את הילד שהוא אלרגי, ושיהיה עליה לשמור עליו שלא יאכל דברים האסורים לו, והיא אינה מקיימת את מה שהתחייבה, לכאורה נראה שלא מגיע לה תשלום על שארית השנה. הדבר דומה לפועל המתרשל במלאכתו שבעל הבית יכול לסלקו, ודאי אחרי התראה.[1]

אם המטפלת לא ידעה שהילד אלרגי, והדבר נודע לה רק לאחר תחילת עבודתה, וזה מחייב אותה לעבודה קשה יותר, יש לה טענה שלא התחייבה לעבודה כזו. גם במקרה כזה, אם יש לה אפשרות לקבל ילד אחר במקום ילדכם, עליה לעשות כן, ואזי תשלמו רק על הזמן שעבר בינתיים.[2] בקביעת  תשלום זה צריך להתחשב בכך שהיא צריכה להתאמץ פחות בעבודתה (קל יותר לטפל בחמישה ילדים מאשר בשישה וכדו'). אם גם ההורים לא ידעו שהילד אלרגי, והדבר נודע להם לאחר תחילת השנה, הרי זה מצב של אונס שבו הם פטורים מלשלם למטפלת, אך אם כבר שילמו, היא פטורה מלהחזיר.[3]

 

[1].     ראו פתחי חושן, שכירות, פרק י סעי' ט.

[2].     ראו שם, סעיף ז.

[3].     על פי שו"ע, חו"מ סי' שיא סעי' ד. נעיר, שאם על פי החוק האחריות מוטלת על המטפלת בכל מצב, הרי שלחוק הזה יש תוקף גם על פי ההלכה. ניתן לפנות לעו"ד לברר מה עמדת החוק במקרה כזה.

toraland whatsapp