מעמד בתי המשפט וחוקי המדינה

השאלה:

כבוד הגאון הרב אריאל שליט"א שלום וברכה

אני עוסק כעת בסוגית ערכאות ומתוכה בדיון על מעמדם של בתי המשפט. ראיתי שהרב פרסם את דעתו בתחומין א (עמ 319), בתחומין ב, בשו"ת באהלה ובעוד מקומות. רציתי לשאול:

1. האם בתי המשפט של המדינה הם ערכאות של גוים או שהם הדיוטות?
2. אם נימא שמעמדם הוא כהדיוטות, מדוע לא נימא שאף שהם מתנכרים לחוק התורה, הרי שהסכמת בעלי הדין מתירה לדון בפניהם (ע"פ רמב"ן עה"ת בפרשת משפטים)?
3. האם לחוקי המדינה הממוניים (ירושה נזיקין וכו) יש תוקף מחייב (דינא דמלכותא/תקנת קהל) או שמא כיון שהם באים להציב מערכת אלטרנטיבית לחוקי התורה, אין להם תוקף הלכתי?
4. אם נסבור שלחוקי המדינה יש תוקף מחייב, מדוע לא נימא ששופטי בתי המשפט ייחשבו כבקיאין (גמירי וסברי) ביחס לדיני התורה, הרי הם בקיאין היטב בחוק המדינה (שיש לו תוקף מחייב על פי ההלכה)? והם המיישמים את חוקי התורה.

5. מלימוד הראשונים והאחרונים אני מתרשם שאדם שבעל דינו לא מוכן להתדיין בדין תורה מותר לו להגיע לערכאות (מחוסר ברירה, בתובע אחרי היתר מבית דין של ישראל. ובנתבע אולי אפילו ללא היתר). אבל אני רואה שבד"כ לא מפרסמים את זה בעלוני שבת ובהרבה מהמאמרים והתשובות בענין (לרבות המאמר של הרב בתחומין ובשו"ת באהלה סימן ט). האם הרב מסכים להיתר זה גם בזמנינו?
6. האם אפשר להקל בזה לפחות לגבי נתבע שתובעים אותו ואין לו ברירה?
7. האם צריך להשתדל שלא לפרסם היתר זה לאנשים שמזלזים באיסור ההליכה לערכאות? (בבחינת אסור לאומרה בפני עם הארץ). 

8. האם הרב חושב שכיום שרבים חוטאים בהליכה לערכאות, ניתן להתיר פנייה אל הערכאות על סמך תשובת הריב"ש (סימן נ"ב) שכותב שגם ביהדותם היה להם ללכת לדיני עכו"ם כי כן נהגו קהל מיורקה מעולם? [דבריו נפסקו ברמ"א בחו"מ סימן רמ"ח, סעיף א] או על סמך תשובת המהריט"ץ (חדשות תשובה ל"ב).

תודה רבה רבה וסליחה על האריכות.

התשובה

הרב יעקב אריאל |

1. הם ערכאות של הדיוטות הדנים עפ"י חוקי גויים.
2. בעלי הדין לא הסכימו הם כפויים לכך, והדיוטות אלו כופים את הצדדים לדון שלא עפ"י דין תורה. מה גם שהדיוטות דנים עפ"י שכלם ולא עפ"י מערכת חוקים זרה שבאה להחליף את דין התורה.
3. ודאי שלא, דינא דמלכותא אינו יכול לבטל דיני תורה.
4. כבר עניתי שהם הדיוטות וחוקי המדינה אינם דין תורה.
5. זה לא היתר דחוק, זו הדרך שהתורה הורתה להציל ממונו כשאין דרך אחרת,
6. מותר לו ללכת לערכאות כדי להציל ממונו.
7. זה הדין ואין איסור לפרסמו ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם
8. הדין שם מיוחד מפני שתלוי בדעת הנותן ובישראל לשון מתנה ליורש היא ירושה, ואצל גויים היא מתנה ולא ירושה. אבל בסתם דנים עפ"י דיני ישראל ואף שם כתב בערוך השולחן (חו"מ סי' רמח ס"ח): "אבל רבים חולקים בזה דהא לא בכוונת המצוה תליא והרי גם כשעשה בב"ד רצה הוא לעשותה כמתנה ולהפסיקה אך התורה גזרה שאין לה הפסק א"כ אין חילוק באיזה מקום שעשה הצואה אם לא שכתב מפורש שאינו נותן בתורת ירושה א"כ גם בדינינו כן הוא כמ"ש בסעי' ה' וכן עיקר לדינא".

בימים אלו יוצא ספר מאמרים שלי המתייחס לשאלות אלו.

toraland whatsapp