דין בר מצרא בקיבוץ

השאלה:

לפני 29 שנים עברנו להתגורר בשכירות (בר רשות) בקיבוץ דתי-תורני במרכז הארץ. לאחרונה ביקש הקיבוץ לפנות אותנו מביתנו, שבו אנו גרים כבר 24 שנים וחצי, ולאכלס אותו בדיירים אחרים (בני משק או משפחה שהתקבלה להיות חברת קיבוץ). גם את המגרש מבקש הקיבוץ לרשום על שם הדיירים החדשים. קבלת אדם להיות חבר קיבוץ מחייבת לשייך לו את הדירה שהוא גר בה. לכן בעיניי יש לראות את קבלתו לקיבוץ כמו מכירת הנכס לאותו אדם. אציין שכאשר אנו הגשנו מועמדות לקיבוץ, דחו את בקשתנו כמעט מייד וללא כל הסבר.

האם אין אני ומשפחתי בעלי זכות קדימה בבית ובמגרש מדין 'בר מצרא'? יש לציין שהקרקע שייכת למִנהל.

 

התשובה

משפטי ארץ |

אף אם נקבל את הגישה ששיוך מגרש זהה למכירה, נראה כי אין במקרה זה דין 'בר מצרא'. ראשית, למוכר מותר למכור למי שהוא מוצא לנכון. חז"ל הטילו על הקונה חובה לנהוג לפי ה'ישר והטוב' ולא לאכלס מקום שיש לידו שכן שמעוניין לקנות אותו (דין זה נקרא 'בר מצרא'). אם בכל זאת הנכס נמכר לאחרים, שמורה לשכן הזכות לסלק את הקונה בקנייה של המקום  בסכום מלא.[1] במקרה של אדם ששכר דירה, הרבה פוסקים סבורים שאין לשוכר דין קדימה על אחרים בקניית הבית, לפחות בדיעבד אחרי שנעשתה המכירה.[2] אם הקיבוץ רוצה למכור את הבית לבנים ממשיכים או לאנשים שהם כבר חברי קיבוץ, כלומר שותפים בקיבוץ, הם קודמים לכל אחד אחר.[3] נוסף על כך, אם חתמת בזמן הגעתך לקיבוץ (או במועד אחר) על מסמך המסדיר את היחסים בינך ובין הקיבוץ ומתייחס גם לזכויות שלך, מסמך זה מחייב ויכול להיות שיש לו השלכה גם על השאלה הזאת. עד כמה שזה מצער, לחברי הקיבוץ שמורה הזכות להחליט את מי לקבל כחבר בקיבוץ שלהם, ולא ניתן באופן עקרוני להתערב בשיקולים שלהם. לכן לא ניתן להפעיל את 'דינא דבר מצרא' כגורם המכריח את חברי הקיבוץ לקבל אתכם כחברים בו.

 

[1].   שו"ע חו"מ סי' קעה סעי' ו.

[2].   שו"ע, חו"מ סי' קעה סעי' ג; אמנם עי' בסמ"ע ובט"ז לשו"ע שם; ועי' בספר פתחי חושן, שותפים ומצרנות פרק יא סעי' כב ובהערות שם.

[3].   שו"ע , סעי' ה.

toraland whatsapp