תלונה לעירייה

התשובה

לא ניתן להכריע בשאלות בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים, ולכן רק נפרוס את השיטות השונות.

פנייה לעירייה

דיינים רבים מורים כי יש לפנות לבית דין לפני כל פנייה לעירייה, אפילו אם לפי דין תורה הפונה צודק, ורק אם הקבלן יסרב לבוא, בית הדין יתיר לפנות לעירייה ולהתלונן.^[1] דיינים אחרים מורים שניתן לפנות לעירייה, אם מדובר על נזק, וכל שכן אם מדובר על סכנה כפי שכנכתב בשאלה, כיוון שיש בסמכות העירייה לתקן תקנות, ויש בסמכותה גם לאכוף אותן.^[2]

חשש שהעירייה תחייב לא כדין

עלה חשש שהעירייה תחייב את בעלת הבית אף שהיא לא אחראית כלל לפסולת והאחראי הוא הקבלן. אכן, כאשר קבלן הזיק, האחריות רובצת עליו ולא על בעל הבית.^[3] אולם משתי סיבות נראה שיש מקום לחייב את בעלת הבית אף לפי דין תורה:

א) לצורך קבלת היתר בנייה, המבקש (בעל הבית) מקבל עליו את מלוא האחריות לפינוי פסולת הבנייה.[4] לכן גם בעלת הבית קיבלה עליה את האחריות, ועליה לשאת בתוצאות.

ב) לעירייה יש סמכות לתקן תקנות ולקנוס קנסות, ולכן אפילו אם מדובר על קנס, העירייה רשאית להטיל אותו על הצדדים.^[5]

לסיכום, מצד הדין אפשר לפנות לעירייה, אבל אם דיירי הבניין מעוניינים לפנים משורת הדין לא לחייב את האלמנה, שבוודאי אין לה האמצעים לשלם, ולנסות להוציא מהקבלן את התשלום בדין תורה, מן הראוי לעשות כך.

[1].    כפי שיטת הבית יוסף, ראו עמק המשפט ח"ג סי' כא; בשם הרב מרדכי אליהו זצ"ל שמעתי שלא צריך בי"ד, ודי בדיין אחד שבקי בחו"מ שיתיר פנייה כזאת לעירייה.

[2].    כפי שיטת המהרי"ק שורש קצא; וכן הביא החישוקי חמד, בבא בתרא ג ע"ב, ד"ה לא ליסתור, בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

[3].    כמבואר בבבא קמא צח ע"ב, שבעה"ב לא אחראי על נזקים שגרם קבלן, אלא רק על נזקים שגרם שכיר יום.

[4].    ראה בתקנות היתר בנייה ובעיקר בסעיף 16 (ג).

[5].    בבא בתרא ח ע"ב; שו"ע, חו"מ סי'רלא סעי' כז.