חובת שוכר לסייד דירה, כשישנן טענות כלפי משכיר הדירה

השאלה:

בסוף השנה הראשונה לשכירות דירה, ביקשנו מהמשכיר לחתום שוב על חוזה להארכת תקופה. המשכיר התחמק, ויצא שהמשכנו לשכור את הדירה ללא חוזה. המשכיר התנהג אלינו בתקופה האחרונה לא בהגינות: הוא התחמק מתיקון רטיבות בקירות בטענות שונות ומשונות, ולא תיקן את המזגן שאמור לחמם את הבית. הוא אף שיפץ את דירתו, הקים פיגומים בחצר שלנו שחסמו חצי מעבר, והציב שירותים כימיים מול סלון דירתנו. בשל הפיגומים וחוסר הנוחות במעבר, נאלצנו לשלם יותר לפועלים שהעבירו את תכולת דירתנו. המשכיר סירב לפרק את הפיגומים בכל מיני טענות, ובמקום זה הציע את עזרתו להעביר את הדירה. הצעתו לא הייתה רלבנטית, לדעתי.

כרגע אני עומד בפני דילמה. בחוזה (הישן, שלא חודש) התחייבתי לסייד את הבית אחרי עזיבתי. בגלל עוגמת הנפש שגרם לי המשכיר, אני חושב שלא מגיע לו שאסייד לו. אשמח לחוות דעת הלכתית.

התשובה

משפטי ארץ |

בנוגע לתוקף חוזה שכירות שלא חודש, אם המשיך השוכר לגור, ההמשך הוא על דעת החוזה הישן.[1]

א) הפחתת דמי השכירות בגין הרטיבות ותיקון החימום

הראנ"ח[2] פסק שהשוכר פטור מתשלום דמי שכירות במקרה שבו הבית מקולקל ולא ראוי למגורים. 'עמק המשפט'[3] כתב שאם נמנע שימוש בחדר אחד, יכול להוריד את דמי השכירות לפי ערך הפגיעה, כפי שישומו השמאים או כפי שמשכירים דירה בת פחות חדרים. אולם במקרה שבו לא נמנע שימוש, אע"פ שהדירה איכותית פחות בגלל הרטיבות והמזגן המקולקל, כיוון שהיא ראויה עדיין למגורים, אין עילה לביטול השכירות, והשוכר צריך לשלם את כל דמי השכירות, אלא שהיה יכול לדרוש מהמשכיר לתקן.[4] נוסף על כך, השוכר היה רשאי לתקן את הטעון תיקון ולתבוע אח"כ את המשכיר לשלם לו או לפחות מדמי השכירות את עלות התיקון, ואם כן לא הייתה לו עילה לביטול השכירות.

ב) הפחתת דמי השכירות בגין השיפוצים והעמדת הפיגומים

אם החצר הושכרה לך ולא היה לבעלים שום זכות בה, הוא היה צריך לבקש את רשותך לערוך שיפוצים. כך כתב הרמ"א (חו"מ סי' שיב סעי' א) בעניין משכיר שרוצה לערוך (בעצמו או על ידי שלוחו) שיפוצים במושכר:

המשכיר בית לחבירו, ובתוך הזמן רוצה לבנותו, אין יכול לכופו לצאת אפילו לבית יפה ממנו, גם להכניס פועלים לבית לבנותו. מיהו מבקשים מן השוכר לעשות לפנים משורת הדין.[5]

אומנם מהשאלה לא ברור אם כך אכן היה המצב. לגבי ההפרעה למעבר, זכותך למחות בפניו שלא יעמיד פיגומים אם זה נחשב כשינוי במבנה הבית המושכר. בנוגע להוצאות ההובלה, הן אינן מוטלות על המשכיר, כיוון שאינו מזיק ממש, אלא לכל היותר גרמא. אומנם המזיק בגרמא חייב לצאת ידי שמיים, אך כתבו הפוסקים שאין לתובע יכולת לתפוס ואפילו תפס מממונו של הנתבע, מוציאין מידו.[6]

ג) חובת סיוד הבית

לגבי חיוב הסיוד – אין לשוכר זכות 'להעניש' את המשכיר. ההתחייבות לסייד היא חלק מהסכם השכירות, וכששכרת את הדירה, קיבלת על עצמך התחייבות זו. לפי האמור לעיל אין גם חוב כספי שאפשר לקזז מהסכום של עלות הסיוד.

 

[1].    שו"ע, חושן משפט סי' שיב סעי' ט וסעי' יד.

[2].    ראנ"ח, סי' לח; וכן פסק בית יהודה (עייאש) ענייני מנהגי שכירות; עמק המשפט, שכירות בתים סי' נא.

[3].    שם, סי' לה אות מ.

[4].    פתחי חושן, הלכות שכירות פרק ו הערה כז.

[5].    שו"ע, חו"מ סי' שיז סעי' א.

[6].    שו"ע, חו"מ סי' כח סעי' א; ש"ך לשו"ע שם ס"ק א; נתיבות המשפט, לשו"ע שם ס"ק ב; ועי' פת"ש, לשו"ע שם ס"ק ו, שכתב למסקנה אין התופס יכול לומר קים לי כפוסקים שתפיסה מועילה. ועי' פד"ר חלק טז עמ' 284–286. יש לציין שבמקרה שלנו לא ברור שניתן לראות בכך גרמא, שהרי המשכיר הציע את עזרתו, וגם לא ברור שההחלטה לשכור הובלה יקרה יותר הייתה מוצדקת והכרחית.

toraland whatsapp