חרקים בקמח טרי ובבצל

השאלה:

א. נאמר לי ע"י גורם אמין שהקמח המלא הטרי של טחנת ירושלים (שנמכר בעיקר בחנויות טבע) אינו בחזקת נקי גם אם הוא נשמר בקירור כי הוא עדיין עובר דרך הצנרת המתולעת. האם הדבר נכון, ואם כן, האם ישנה חובה לנפות מעיקר הדין או לחילופין ממידת חסידות?

ב. אשתי הזדזעה לשמוע את ההנחייה החדשה לגבי שטיפת בצל, לפיה בחורף יש לפרק את הבצל ולשטוף כל גלד בנפרד (וכן בקיץ כאשר הגלדים אינם מהודקים היטב). כנ"ל - האם אחוזי הנגיעות הם כאלה שבדיקה זו היא מעיקר הדין? אציין שהדבר הפריע לה לא רק כי הוא מקשה על הבישולים אלא, ואולי בעיקר, כי בצל כ"כ נפוץ בתבשילים ובסלטים כך שפרקטית לא נוכל להתארח אצל כל מי שלא מעודכן היטב לגבי הנחיות אלו.

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי |

א. לדעתי אין צורך לחוש לכך בקמח מלא. מכיוון שאמנם יש מדי פעם חרקים בצנרת אולם זה קורה כאשר המקום לא עבד במשך זמן מסויים (כגון: שבת, חג) אבל כאשר המטחנה עובדת כל הזמן הרי שבבוקר אחר הטחינה הראשונה כבר יצאו החרקים. הקמח המלא לא נטחן ביום א' אלא בשאר הימים. כמו כן, בד"כ במטחנות מעבירים נקוי של לחץ אויר (אמנם לא נקוי יסודי לכל אורך הקן) שמנקה באיזה מידה את הקמח. על כן מכיוון שלא נמצאו חרקים בקמח שיוצא מהטחינה על כן לא נראה לי שיש חובה לבדוק מחרקים. ובייחוד שאי אפשר לבדוק.

ב. הכמות היא תלויה בזמן ובמקום הגידול של הבצל, אין רוב אלא שיש יותר מ 10% נגיעות. ברור שאם כבר הבצל מבושל אפשר להקל מדין עבר ובישל. אבל לכתחילה יש לבדוק.

בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון

toraland whatsapp