שלום להלן שאלה ששאלתי את הרב ותשובתו:
שאלה:
שלום
אבקש מכבוד הרב שיעשה לי סדר בענין כלים לא טבולים כי ראיתי כמה תשובות סותרות (גם כאן באתר):
כלי שחייבים טבילה -
1. האם אוכל שהיה בהם נאסר?
2. האם מותר להתמש פעם אחת בלבד בכלי לא טבול (על דעת לזרוק אותו אח"כ או להטביל)? ואם אסור- איך המפעלים מוכרים בכלים לא טבולים?
השאלה נוגעת לי הלכה למעשה כי אני מוכר שמן ורוצה להכניס אותו בבקבוקים לא טבולים.
3. כשמתארחים אצל משפחה שלא מדקדקת יותר מידי בכשרות, האם צריך לשאול על הכלים אם הם טבולים (על בשר וחלב הם בטוח מקפידים) או שאין חובה?
תודה רבה!!
אשמח לקבל מקורות לתשובה
תשובה:
בס"ד
שלום וברכת ד’
1. לא נאסר אבל צריך להוציאו מהכלי הלא טבול.
2. כלים חד פעמיים לא צריכים טבילה. לכן לגבי בקבוקים הקלו למכור אפילו כשהם של נכרים. אלא א"כ זה בקבוק שעומד לשימושים חוזרים.
3. בכלי מתכת שטבילתם דאורייתא יש להקפיד. אבל בשאר הכלים שיש ספק אפשר להקל ככל ספק באיסור דרבנן (אפילו בזכוכית).
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
ברצוני להוסיף ולשאול- אם האוכל לא נאסר, מה המשמעות שבכלי מתכת צריך להחמיר? הרי המאכל ממילא מותר בדיעבד! האם הכוונה שאסור לאכול עם הכלי- למשל כף מתכת אסור לי לאכול איתה?
אם כך זה בעיה ממש נפוצה כי הרבה אנשים לא מודעים לטבילת כלים ואם כן המשמעות היא שאפילו שהכל כשר אסור לי לאכול בכל מקום כזה! האמנם??
כמו כן מהי ההגדרה המבוררת של האיסור דאורייתא כאן- האכילה? הבישול? הבעלות? באיזה מעשה עובים על האיסור בפועל? לא יתכן שזה איסור דאורייתא והוא מופשט כזה.. על מה לוקים?
תודה רבה וסליחה על האריכות
בס"ד
שלום וברכת ד'
לכתחילה אין לאכול בכלי מתכות, אבל אם הדבר מסופק האם הכלי נטבל ואם הכלי הוא של גוי או ישראל עשאו, וכמו כן יש לצרף את דעות הראשונים שטבילת כלים דרבנן, בצרוף כל אלו אין לבייש את המארח ואפשר לאכול בכף מתכת, אבל בודאי שאם יש כף פלסטיק עדיף.
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
