הקראים

השאלה:

רציתי לשאול את הרב לעמדתו ביחס לסירוב פקודה וזאת לאחר
שניטש ויכוח בין הרבנים בנושא.
מרן הגר"א שפירא והרב מלמד פסקו בפירוש שיש לסרב.
הרב אבינר לעומת זאת מחלק בין מצוה פרטית לכללית וכו'.

רציתי לשאול את הרב האם עמדתו ביחס לסירוב פקודה כפי שנכתבה
בתחומין כרך ד - שלפיה אין לסרב פקודה - עדיין בתוקף. הרב
הסתמך שם על דעת הגר"א שפירא וכעת שינה הגרא שפירא את
דעתו. מדוע שונה הדין בין ימית לגוש קטיף? האם השינוי קשור
בהבדל שבין חבל ימית לרצועת עזה מבחינת היות עזה בגבולות
הארץ או שאין לדבר קשר.

כמו כן אודה לרב אם יתיחס למחלוקת שבין הרב מלמד (עיתון
בשבע השבת) לרב אבינר (מעייני הישועה) של השבת.

שאלתי השניה בנושא אחר
אני משרת כעת בצבא בטירונות של שיריון ואיתי בפלוגה משרת קראי,
האם היחס אליהם הוא כגוי או כיהודי - לעניין יין נסך, צירוף
למניין , גוי של שבת וכו'.

תודה רבה לכבוד הרב,
ושבוע טוב.

התשובה

הרב יעקב אריאל |

יש להתייחס לקראי כאל ספק - יהודי וע"כ בעניינים של גמ"ח לנהוג
כיהודי אולם לגבי איסורים כנכרי. וע"כ יינו בחזקת יי"נ (לא היין
הצבאי כי הוא מבושל), ולא לצרפו למניין ולא להשתמש בו כגוי של
שבת.
וביחס לנושא הראשון המצב היום אכן שונה אך ספק אם ניתן להסיק
מכך להסיק מסקנות מעשיות וה' ינחנו בעצה טובה מלפניו ונקווה
שכל הגזרות תתבטלנה

toraland whatsapp